אסתר חביבי (שורה יא'- 25)

שם האב: שלמה

בן זוג: יחזקאל

שנת עלייה: 1894

דרך עלייה: ליגליים - עלייה של יהודי פרס, יהודים ציונים ששמעו על ירושלים מהשליחים שהגיעו מארץ ישראל, והחליטו לעלות ברגל לירושלים. בהגיעם לירושלים חסרי ממון, כי נאלצו לשלם שוחד בדרך לארץ, יושבי ירושלים שגם הם היו עניים לא יכלו לעזור להם והחליטו לגרשם בחזרה לפרס. הם גורשו ליפו, אבל תושבי ירושלים ריחמו עליהם ועשו מגבית כדי לחלצם מהשלטונות, ולאחר ששוחררו הם התפזרו במושבות. יחזקאל ואסתר חביבי הגיעו לרחובות.

 

אסתר ויחזקאל חביבי

 

אסתר ויחזקאל חביבי יצאו משיראז שבפרס לארץ ישראל ב- 1890 בעלייה ציונית של יהודים ששמעו על הארץ משליחים שהגיעו ממנה ודיברו בשיבחה. העולים צעדו ברגל ואת המבוגרים, הילדים, הציוד והמזון העמיסו על גבי עגלות.

 כדי לשמור את השבת הם צעדו חמישה ימים בשבוע ובימי שישי היו עוצרים ושולחים אנשים ליישוב סמוך לקנות ירקות טריים ולכשהתאפשר הדבר גם בשר כשר. מדי פעם נאלצו לעצור ולחפש מסתור לזמן מה בשל מחלות או גשמים, גם לא אחת נתקלו בשודדים אותם היה עליהם לשחד כדי שיאפשרו להם להמשיך בדרכם.

העולים ביקשו להגיע לירושלים ואליה שמו פעמיהם אולם אז נשארו בחוסר כל ויהודי ירושלים שמחייתם באותה עת התבססה על תרומות חששו מעול נוסף על קהילתם והסגירו אותם לטורקים. הטורקים העבירו אותם ליפו במטרה להוציאם מהארץ אולם יהודי יפו דאגו לשחררם והם התפזרו בין המושבות שבהן הייתה דרישה לידיים עובדות.

אסתר ויחזקאל הגיעו למושבה רחובות ובה התגוררו במרתף ביתו של אחד האיכרים. באותו זמן הם היו המשפחה המזרחית היחידה במושבה.

יחזקאל שהיה איש חרוץ, ישר דרך, בעל כישורים וירא שמיים, הפך למנהל בחברת נטעים. אסתר ניהלה את משק הבית שכלל לול תרנגולות, פרות וגינת ירק. בחצרה עמד טבון שבו הייתה אופה לחם לבני ביתה ואף מחלקת ביד רחבה לנצרכים. היא גם פיקחה על הפועלות שעסקו בקילוף שקדים ומעת לעת שימשה כמינקת לילדי המושבה שלאימותיהם לא היה חלב.

כשלוש שנים לאחר הגעתם לרחובות רכשה משפחת חביבי שטח אדמה שעליו בנו בית צנוע בו גידלו שבעה ילדים: אברהם, שרה, יצחק (הספר הראשון ברחובות), יעקב, אהרון, שושנה ואליהו.

יחזקאל נפטר באדר תשט"ו (1955) בגיל 85 ואסתר נפטרה בתמוז תשכ"ב (1962) בגיל 89.

המשפחה בחרה להנציח את יחזקאל בסמטה המובילה לבית הכנסת הגדול ברחובות, סמטה בה היה עובר פעמיים ביום בדרכו לתפילה בבית הכנסת.