טובה נוטמן (שורה יט'- 14)

טובה ויעקב נוטמן

טובה ויעקב נוטמן עלו לארץ ממזריץ שבאוקראינה והתיישבו בירושלים, בה גם נולד בנם פרץ. יעקב עסק למחייתו בסנדלרות ובתפירת נעליים.

בתר"ן (1890) הגיעה ליעקב שמועה על ייסוד המושבה רחובות והוא החליט לעבור אליה עם משפחתו. המשפחה שכרה דירה במושבה ופנתה לוועד המקומי להתיר להם לרכוש חלקת אדמה כדי להקים עליה בית מגורים וסנדלריה. הבקשה אושרה לאחר 17 שנים ורק אז זכתה המשפחה להקים את ביתה שנבנה ברחוב מנוחה ונחלה. עם הזמן עלה בידי יעקב לרכוש 30 דונם קרקע חקלאית עליה נטע כרם ענבי יין.

ברחובות נולדו לטובה וליעקב עוד שישה ילדים: דוד (1894), משה (1897), שרה (1900),  לאה (1902), נתנאל (1909) ורחל (1911). הילדים למדו תחילה ב"חדר" ואח"כ עברו ללמוד בביה"ס העממי שברחוב יעקב.

המצב הכלכלי בארץ באותן שנים היה בכי רע ולפיכך שניים מהבנים: פרץ ודוד, עברו לאוסטרליה כדי להיטיב את מצבם. הם שבו ארצה לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים.

כל ילדי המשפחה נישאו, ונישארו בארץ. דוד עשה חייל כקבלן לסלילת כבישים ובניית גשרים ותרם מזמנו ומכספו לטובת הציבור. בין השאר, הקים במתחם מכבי רחובות בריכת שחייה ע"ש עמינדב פיינשטיין ז"ל וטריבונה, ולקראת תום המנדט הבריטי רכש מהאנגלים את שדה התעופה בתל נוף ומסרו לידי מדינת ישראל. משה אף הוא עסק כקבלן לסלילת כבישים וגם כפרדסן והיה פעיל בהתנדבות במכבי אש, באיל"ן, בתזמורת העירונית ונודע בעזרתו לזולת.