חסר רכיב

חגיגות עשור ויובל לייסוד המושבה

תיאור החגיגות לציון היווסדה של רחובות שופכים אור על הדרך בה נבחריה ציינו את התפתחותה ואת הישגיה של מושבה שהפכה ברבות הימים לעיר ואם בישראל. לראשונה חגגו את יום היוסדה במלאות לה חמישים שנה, ב- 1940. מאז, חגגו מדי עשור. בכל עשור חגגו במועד שונה ולא תמיד נמצא למועד שבחרו הסבר או נימוק.

מספר תאריכים היסטוריים מציינים את מועד היווסדה של המושבה:  ז' אדר תר"ן 27.2.1890; חג פורים, י"ד אדר תר"ן 6.3.1890; ט"ו באב תר"ן (גם חג הכרמים), 1.8.1890; חג "יום ההדר", י"ח ניסן תשי"ה 10.4.1955. אפשר למצוא מידע בהרחבה בכתבות מיובל ה- 50 ועד חגיגות יובל ה- 100 (קישורים בהמשך הדף).

אנשי המושבה לא חגגו את מועדי היווסדה של רחובות בארבעת עשוריה הראשונים. ניתן אולי לזקוף זאת למספרם המועט של המתיישבים בשנים אלה: 1900 (283),  1910 (800), 1920 (1,000) וב-1930 (5,000).

יש קו משותף בין כל החגיגות ליסוד המושבה. החגיגות נתנו ביטוי לאופייה המיוחד של רחובות, על היותה מושבה חקלאית, בעלת הרכב מגוון של תושבים, בשעה שעברה נשאר נטוע בהווייתה. המושבה התברכה במכוני מדע ומחקר, מקום בו ד"ר חיים וייצמן נשיא המדינה הראשון בנה את ביתו, מקום בו חיו אנשי רוח, סופרים ומשוררים בצד אנשי מעשה – אנשי ציבור שפעלו ותרמו ליישוב בארץ ישראל בתחומים רבים. המושבה היוותה כור היתוך ומקום בו חל מיזוג בין העדות, בעיקר עם בני העדה התימנית על שכונותיה שעריים ומרמורק. בה בעת, המועצה המקומית משנה את פניה: מהגמוניה של האיכרים לרוב של נציגי הפועלים, סיעות עצמאיות וסקטוריאליות.


"בנותיה" של רחובות, מושבי עובדים (כפר גיבתון, כפר ביל"ו ואחרים), קבוצת שילר, קיבוצי גבעת ברנר ונען שצמחו מקבוצות עבודה שעברו הכשרה וגיבוש במושבה, כולם לקחו חלק בחגיגותיה. מיקומה של רחובות, בין גדרה, מזכרת בתיה, עקרון לבין ראשון לציון הכתירו אותה כבירת הדרום עד שנות ה- 70 של המאה ועשרים.


חקר וכתב - צביקה תדמור
חסר רכיב