התיישבות
רחובות הוקמה בשנת 1890, והיתה המושבה העשירית מבין מושבות העלייה הראשונה. היא נוסדה מתוך שיתוף פעולה מיוחד בין יוזמותיהם של יהודים מחו"ל, שהתאגדו לחברת "מנוחה ונחלה", לבין תושבים מהארץ, שביקשו לקנות אדמה ולהקים מושבה עברית על אדמת "דוראן".
הקמת מושבה עצמאית, שתוקם ע"י בעלי הון, ללא צורך בתמיכתו של הברון רוטשילד.
הקמת מושבה אשר תתבסס על גידולים חקלאיים, שיאפשרו למושבה לעמוד על רגליה.
תכנון מפורט של היישוב העתיד לקום.
"מנוחה ונחלה" ו"היחידים" (התושבים שלא היו מאוגדים) המשיכו לשתף פעולה לאחר הקמת המושבה. לוין-אפשטיין, נציגה של "מנוחה ונחלה", ניהל את המושבה בעזרת כספים שקיבל דרך קבע מוורשה. התושבים המקומיים, פועלים ואיכרים, הקימו את הבתים הראשונים ונטעו את הנטיעות, בעוד חברי "מנוחה ונחלה" נשארו בחו"ל על פי תוכניתם להתיישבות בשלבים.
בשנים שלאחר הקמתה של רחובות, המשיכו להגיע אליה תושבי הארץ ואנשי העליות, וחלקם אף קבע בה את מושבם. בין גלי העלייה בלטה עליית התימנים, שהגיעו למושבה והתיישבו בדרומה, והקימו את שכונת שעריים. רחובות הלכה וגדלה ואף שימשה בסיס לגרעיני התיישבות של יישובים רבים, בהם גם היישובים הסמוכים לה: קבוצת שילר, גבעת ברנר, נען, כפר ביל"ו וכפר גבתון.
רחובות הפכה במהרה לאחת המושבות הבולטות והחשובות בארץ, והיא היום עיר ואם בישראל.
מפות מעוצבות
של ההתפתחות הפיזית
והחברתית במושבה רחובות, מחקר וכתיבה: צביקה תדמור