חסר רכיב

אליאס הספר

אליאס הוא הספר " שלנו" מתמיד.. או כמעט.
כאשר בעלי התיישב ברמות מאיר ב- 1969, עולה חדש בסביבה לא מוכרת, היה צריך לחפש לעצמו ולמשפחתו שהקים, מערך של שרותים ובעלי מקצוע : רופא שיניים, סנדלר, חנויות למיניהן וכמובן ספר של גברים. הוא הסתפר אצל המספרות שהיו ברחובות , העיר הקרובה אלינו. הוא ניסה אצל חביבי , שלו הייתה המספרה הראשונה ברחובות, וניסה מספרה אחרת, שהשם נשכח , בשכונת שעריים, עד שהגיע למספרה בה עבד אליאס, ברח' הרצל ,שהייתה ממוקמת ליד המשטרה וליד "פינתי ", בית הקפה הכי יפה ברחובות של אז, סוף שנות ה- 60.

בעלי המשיך להסתפר אצל אליאס עד שהמספרה עברה לרחוב בית הפועלים ובהמשך לפסג' חרל"פ, שם פתח אליאס מספרה משלו ושם נשאר עד היום.

למה בעלי אהב להסתפר אצלו ? מפני שאליאס קודם כל היה ספר טוב, והיה אדם נעים הליכות ומנומס, שבכל ביקור התעניין בשלום כל בני הבית. כמובן שכאשר נולדו לנו הבנים: קוקי, איתי ואליאל, והשיער שלהם גדל , לקחנו אותם לאליאס. זה היה בסביבות גיל שנה וחצי –שנתיים. כדי שלא ייפחדו מהאיש עם המספריים הגדולות, בעלי נהג להסתפר ראשון. כדי שהילד יראה שהאבא יצא חי מהתספורת. ככה הוא היה קצת פחות מפוחד. אז היה מתחיל הטקס : אליאס היה מניח על כסא הספרים שרפרף להגבהה. היה מושיב עליו את הילד ועוטף אותו בבד גדול. ההרגשה של הילד הייתה שהוא מקבל תספורת כמו של גדולים ומראה של איש גדול, לא של תינוק.
בנוסף , אליאס הבטיח לו ש בסוף התספורת יקבל מתנה.
ו...קדימה.... אליאס היה מתחיל לעבוד. הילד היה מביט במראה הגדולה.... ולאט לאט היה רואה את עצמו נפטר ממראה התינוק שלו, והופך לילד גדול ! בסוף התספורת קיבל הברשה עם טאלק , סירוק וג"ל ל"קוצים", שהיו אז באופנה. אליאס הוריד וניער את הבד מהשערות ו...הנה נולד ילד חדש !
ואז הילד היה מקבל סוכריה שהייתה ממתיקה את הרגע- אליאס, שלו ולאישתו לא היו ילדים, כל כך אהב לספר את הילדים והקדיש להם את כל הזמן הנדרש, לא חשוב אם היו עוד לקוחות בהמתנה. לפני שהילד היה עוזב הייתה מגיעה המתנה לה המתין בכליון עיניים . אני זוכרת שאליאל "זכה " בשעון צעצוע "מרשים "!

ומה בהמשך ? היום זה תור הנכדים. גם הם זכו לתספורת הראשונה אצל אליאס שאחרי מעל ארבעה עשורים ממשיך לספר לקוחות ותיקים כחדשים, גדולים כקטנים במסירות.

סבינה סעד 8.11.2016

לקורות החיים המלאים של סבינה סעד - קישור

אליאס הספר
חסר רכיב