לידה ראשונה

כשלושה חודשים לאחר חתונתי, נסעתי לרחובות, למסור בדיקת שתן כדי לברר אם אני בהריון. להבדיל מהיום, שקיימות בדיקות הריון עשה בעצמך, אז היה צריך להמתין כחודש וחצי עד שהיה בכלל אפשרי לבדוק, ועוד כשבועיים עד לקבלת התשובה במעבדה (כי לא היה לנו טלפון). כשחזרתי לשם כדי לקבל את התשובה, הייתי מלאת התרגשות ובציפייה דרוכה, האחות הודיעה לי: חיובי ! מה ? שאלתי אותה להשמעת המילה העברית החדשה. חיובי ! חיובי ! צעקה בלי סבלנות.

ואני, עולה חדשה, שלא הבנתי את משמעות המילה, אמרתי לה: כן או לא ? כן, כן ענתה לי, מעוצבנת לגמרי . ההריון עבר בסדר. לא סבלתי מהקאות ועליתי בתשעה חודשים רק 3.5 קילו. כמובן עשיתי קורס הכנה ללידה. הייתי מוכנה ללידה (או לפחות חשבתי).

ב- 26 ליולי 1971 בחצות, בדיוק לפי הנבואה של הרופא, ברגע שחלמתי שאוטובוס ריק מגיע למושב ועובר במעלה הרחוב, התעוררתי משנתי עם ירידת מים.

הערתי את בעלי ואת אימי שהגיעה במיוחד מחו"ל. לקחתי את המזוודה שהכנתי מראש וטסנו שלושתנו, לבית החולים "קפלן", כמתוכנן. כשהגענו לשם, נאמר לנו שמחלקת יולדות מלאה ושאין עוד מקום, שניסע לבית יולדות ברחובות, שלא ידעתי בכלל על קיומו.

לשם הגענו בשעה אחת בלילה. בית החולים שכן במעלה רחוב בנימין, ולא עשה לי רושם טוב: השער עם סורגים הזכיר לי יותר בית סוהר מבית יולדות. מכיוון שלא הייתה ברירה נוספת, נכנסתי. נפרדתי מאימי ומבעלי (בזמנים ההם לא הרשו נוכחות בעלים בחדר לידה), והכניסו אותי לחדר לידה: חדר גדול עם כחמש מיטות , ללא מחיצות. רק מיטה אחת הייתה תפוסה. האישה הייתה מיללת וצועקת. הרופא, שלא נראה מוטרד, הסביר לי שזה הילד העשירי שלה !

אחרי מילוי הפרטים, רצו לשכן אותי לידה. חשבתי שאשתגע לשכב שם שעות עם כל הצעקות. אחרי שביקשתי, הרופא הסכים שאשכב באחד החדרים, בתנאי שאשאר בשקט. קיבלתי מיטה ליד כיור שברזו היה מטפטף. רק בבוקר הכניסו אותי לחדר לידה, וכדי להקל על הכאבים שהחלו, נתנו לי זריקה. כמה דקות אחרי השעה 11 ילדתי את בכורי, קוקי. אחרי הצהרים הגיעה המשלחת לבקר: אימי, שכנתי דייזי, ובעלי הצועד מבסוט, עם זר ורדים אדומות ענק, מונח על כתפו, כמו רובה של חייל ! בנוכחות כולם, ולתדהמתה של אימי, הכריז: ועכשיו רוצים בת !

בחזרה למושב, בעלי הקיף כמה פעמים עם הרכב את המושב, צופר ומכריז בקולי קולות שיש לו בן זכר !

כעבור חמישה ימים, השתחררתי עם תינוקי מבית החולים, במקום השלושה ה"רגילים", כי התינוק היה מקיא ....... אחרי בדיקות ובירורים, נמצאה הסיבה: אף אחד לא מצא לנכון להסביר לי שאחרי שהתינוק אוכל, חייבים לעשות לו גרעפס !