חסר רכיב

ילד קטן ולא תמים

יום שלישי. יום הסידורים שלי ברחובות. עצרתי ליד הרמזור בפינת הרצל - בית הפועלים, ומחכה לאור ירוק כדי לחצות את הכביש.
ילד, בן 11 בערך, ניגש אלי ומבקש עזרה : "אין לי כסף לאוטובוס כדי לחזור הביתה. האם את יכולה לתת לי 6.50 ש'ח ?". כמובן שנתתי לו. חשבתי שאם אחד מילדי היה באותו מצב, הייתי שמחה לעזרה של מישהו. נתתי לילד והמשכתי בסידורים שלי.

כעבור כשעתיים נכנסתי לבנק שלי, לתשלומים, הפקדות ועוד. היה תור ארוך. לקחתי מספר לתור והתיישבתי. פתאום את מי אני רואה ? הילד "המסכן" שעזרתי לו.... הוא ניגש (ללא המתנה לתורו) לאחת הקופיות ושאל אותה: "האם את יכולה להחליף לי כל המטבעות האלה לשטרות?" והושיט לה שקית מלאה מטבעות. הייתי המומה! כאשר הוא חלף לידי, אחרי שהכניס השטרות לכיסו, כל מה שהצלחתי להגיד לו היה: "ממש לא יפה מה שעשית !" הוא המשיך בדרכו כאילו לא שמע ויצא מהבנק.

עברו שנים מאז, אבל קורה לפעמים שמישהו מבקש את עזרתי. האם הוא באמת במצוקה? אני לא יודעת, אבל אני עוזרת, כי אולי הוא באמת צריך. חשוב לי שהמצפון שלי יהיה שקט.

קורה לי לחשוב על אותו הילד. מה נהיה ממנו. האם הוא המציא עוד טריקים כדי להוציא כספים מאנשים?
אני מקווה בשבילו שזאת לא הדרך שהוא בחר.

סבינה סעד 5.2.2015

לקורות החיים המלאים של סבינה סעד - קישור

ילד קטן ולא תמיד
חסר רכיב