מחנה רחובות - שנים ראשונות
ב – 1930 פעלה ברחובות קהילה קטנה של תנועת הצופים בהדרכתו של יצחק נשר, מורה לספורט שעזר לקהילה.
עם האיחוד של "הלגיון" ו"הצופים" (באפריל 1931 או 1930, השנה המדויקת אינה ברורה), הפכה הקהילה לבסיס של תנועת המחנות העולים ברחובות. על המשך הפעילות סיפרה רוחה (רחל) דרור (סמילנסקי):
עם הקמת הצריף ברחובות צמח מחנה רחובות מ – 44 חברים בפברואר 1936, לכמאה חברים ב – 1937.
בשנה זו, 1937, המחנה נמצא בתנופה, הצריף חובר לחשמל, יש משק עזר קטן ואף נחנך מגרש ספורט.
הקומונרים שהגיעו מתל אביב התגוררו ב"בבית חכם", ברחוב וילקומיץ'. הם התלוננו על מחסור בכסף, משום ש"עבודתם החקלאית אינה מכסה את הוצאות קיומם" גם בתפעול המחנה היו בעיות כספיות, והפתרון- גבייה מחניכים:
נמלים – 5 מיל
עומלים – 15 מיל
צעירה – 20 מיל
"נוער עובד" או "נוער לומד" ?
ישראל אטקין מהשומר הצעיר ציין בראיון שערכה עמו שרה אשל כי: "במחנות העולים היו רק נערים לומדים ומשכבות יותר מבוססות". לטענתו הם היו "הבייבי" של ההסתדרות, ומדבריו מבצבצת קנאה במועדון הגדול והיפה שהיה להם ברחוב יעקב.
חקרה וכתבה - שלומית קוצר
שלמה קמינסקי סיפר על ההתארגנות של הנוער במושבה (כשלוש-ארבע שנים קודם לכן): "רצו לאחד את כוחותיהם באיזו צורה שהיא נגד סביבתם הבלתי מספקת". לדבריו, רוב הנוער במושבה הצטרף לקהילה בהתלהבות רבה.
"בשנת 1935 הגיע לרחובות בחור מבית השיטה, דודו אפל, שביסס והרחיב את תנועת המחנות העולים ברחובות. הוא קיבל מגרש ממועצת הפועלים ברחוב יעקב, ושם שיפצו רפת ישנה שהפכה לצריף התנועה". דודו אפל בזיכרונותיו מספר על פלישה למגרש הסמוך למגרשו של משה סמילנסקי ושיפוץ הבקתה העזובה שעמדה עליו. יש שראו בזה הישג ש- "מתוך התאחדות האיכרים צמחה ועלתה תנועת פועלים מגשימה".
בשנה זו, 1937, המחנה נמצא בתנופה, הצריף חובר לחשמל, יש משק עזר קטן ואף נחנך מגרש ספורט.
הקומונרים שהגיעו מתל אביב התגוררו ב"בבית חכם", ברחוב וילקומיץ'. הם התלוננו על מחסור בכסף, משום ש"עבודתם החקלאית אינה מכסה את הוצאות קיומם" גם בתפעול המחנה היו בעיות כספיות, והפתרון- גבייה מחניכים:
נמלים – 5 מיל
עומלים – 15 מיל
צעירה – 20 מיל
בינונית – 30 מיל
כבר בקהילה הקטנה של תנועת הצופים שפעלה ברחובות, ניכרו הבדלים בין "לומדים" ל- "עובדים". יוסף, אחד הפעילים, מדבר על "שתי שכבות – האחת של נוער אמיד יותר והשנייה של נוער אמיד פחות". הראשונים למדו, ובני השכבה השנייה החלו לעבוד בגיל צעיר עם סיום בית הספר העממי.
ב - 18.6.1936 ביקש סניף הנוער העובד בשעריים מסניף המחנות העולים לא לקבל חברים שהורחקו על ידם "או לפחות להיוועץ עמם בעניין", וב – 1940 הגיע המשבר לשיאו. מחנה רחובות חי בהרגשה של ניתוח קשה. היו בו כ – 15 חברים עובדים שהתחנכו בתנועה שנים, וכשהגיעו לשכבה המתבגרת יצאו לעבודה. השאלה שעמדה על הפרק היא העברתם לנוער העובד. המחנות העולים ראתה עת עצמה כמחנכת את הנוער הלומד לחיי עבודה וחלוציות, ואין ביכולתה ללחום את מלחמתם של הנערים העובדים ולהיות להם לבית. ההכשרה אכן נפלה, והחברים, כ – 15 במספר, עלו באופן מאורגן לנוער העובד, והמחנה חגג את חג עלייתם בשבת, י"ח בטבת ת"ש. "אותו יום התמזגו שתי שמחות: מפקד העברת החברים ופתיחת סניף הנוער העובד בצריפו החדש" (שדות, 29.2.1940)
למידע מלא על המחנות העולים ברחובות - כאן