ועד המושבה ברחובות 1890 – 1923/ ד"ר עמיעד ברזנר (תקציר העבודה)
לעבודה המלאה - כאן
מייסדי רחובות - אגודת "מנוחה ונחלה" ומתיישבים בודדים - "היחידים", שאפו להקים מושבה עצמאית של איכרים יהודים, שתשמש דגם לחברה מתוקנת. זאת, בניגוד לנעשה במושבות היהודיות, שקדמו לרחובות, שכלכלתן נסמכה על תמיכת הברון רוטשילד ופקידיו ניהלו אותן ללא ייצוג תושביהם.
במשך 33 השנים הראשונות לקיומה של רחובות עמד בראשה ועד וולונטרי, שנבחר בבחירות דמוקרטיות. הוועד היה במידה רבה עצמאי בהחלטותיו, גילה יכולת להתמודד באופן מוצלח עם מגוון נושאים רחב ומקיף. בפעולותיו אלה גילם הוועד הלכה למעשה את הגשמת הרעיון של קיום רחובות כמושבה עצמאית.
המוסד העליון של רחובות היה האסיפה הכללית של בעלי הנחלות תושבי המקום אשר הכריעה בנושאים שהובאו לפניה ברוב דעות, והיא בחרה את חברי ועד המושבה. הוועד הנבחר פעל לפי החלטות האסיפה הכללית והיה חייב בדיווח על מעשיו בפניה. הוועד מילא תפקיד מרכזי בניהול השוטף של ענייני המושבה ומכלול התפקידים הקיף למעשה כמעט את כל תחומי החיים.
הוועד, שנבחר מידי שנה, עסק בניהול העניינים השוטפים של המושבה כאשר תחומי פעילותו העיקרית היו:
תקציב וכספים – תשלום מרוכז של מסי הממשלה וגבייתם מהתושבים, קבלת תשלומי היקב עבור הענבים וחלוקתם לכורמים, פיקוח על שכר הפועלים, פיקוח על מחירי מצרכים חיוניים, גביית מסי המושב ותשלום לנותני השירותים.
בנייה – השגת רישיונות לבניית בתים ורפתות.
שירותים – חינוך, דת, תרבות, אספקת בשר כשר, רפואה, מים, דואר, רעיית בקר, רחצה ותחבורה.
סדר וחוק – הקפדה על המוסר, ניהול משפטים, הוצאה לפועל של צוואות.
שמירה וביטחון – ארגון וניהול השמירה על השטחים החקלאיים ועל אזור המגורים.
שמירה על צביונה הייחודי של המושבה – שליטה וניהול רישום קרקעות כדי למנוע כניסת יסודות בלתי רצויים לרחובות, הקפדה על שמירת חוקי הדת היהודית בפרהסיה, סינון ובדיקה של מועמדים להצטרפות לרחובות של איכרים ושל פועלים.
ניהול ופיקוח מוסדות סעד מקומיים – גמילת חסדים, ביקור חולים, סדרי לינה.
"ספר הברית" היה המסמך החוקתי הראשון של רחובות שקבע בין השאר את העקרונות לפיהם יפעל ועד המושבה. מסמך זה שיקף את האינטרסים של אגודת "מנוחה ונחלה", שחבריה לא התגוררו ברחובות והבטיח שיהיה להם ייצוג נאות בוועד בהתאם להיקף היחסי של נחלותיהם. בהתאם לכך, קטן ייצוגה של אגודת "מנוחה ונחלה" במקביל למיעוט הבעלות על קרקעות שהיו בבעלות חבריה.
ב- 1906 מונתה ועדה, שנתכנתה "ועדת התשעה" ושעסקה בקביעות עקרוניות של תקציב ומסי המושבה, זכות בחירה, שירותים הניתנים על-ידי המושבה. החלטות ועדה זו היו מובאות בפני האסיפה הכללית וועד המושבה פעל לפיהם. ועדה זו פעלה עד 1923.
ישיבות – לא הייתה קיימת שגרת ישיבות קבועה ,ונראה כי הן קוימו בהתאם לצרכים. ככל שעברו השנים וניהול המושבה נעשה מורכב יותר גברה תכיפות ישיבות הוועד.
עד 1908 לא היה מקום קבוע לוועד המושבה והישיבות נערכו בבית אחד מחברי הוועד. גם מסמכי הוועד נשמרו בידי ראש הוועד או אחד מחבריו. ב-1908 נרכש בניין של אגודת "מנוחה ונחלה" (רח' יעקב 3) והוא שימש כמשכן ועד המושבה.
תופעה מיוחדת לרחובות הייתה הקביעות בכהונת ראשי הוועד. במשך עשר השנים הראשונות לקיומה עמד בראש הוועד אליהו זאב לוין אפשטיין, ואחריו אהרן אייזנברג שכיהן בתפקיד זה יותר מעשרים שנה. שאר חברי הוועד היו אנשים שהרצו בעיסוק בעניינים ציבוריים וזכו לתמיכה של חלק גדול מהתושבים.