אפרים אליעזר זק"ש (1858 – 1944)

כיהן כראש המועצה המקומית בשנים 1930-1924

אפרים זק"ש, בנם של בן ציון ויהודית, נולד בי"ח ניסן תרי"ח (1858) בעיירה יעלוק שבפלך קובנה. מצד אביו הוא מצאצאי הגאון מוילנה. כיאה לשיוך המשפחתי, התחנך אפרים ב"חדר" ובישיבות בוילנה. הוא התמיד בלימודיו, ובשל חריפותו והתמדתו כונה בשם "העילוי מיעלוק". הוא היה בקי בשני הש"סים (שישה סדרי משנה)- הבבלי והירושלמי, ואת רוב התנ"ך ידע בעל פה. בנוסף שלט בשפות רוסית, גרמנית, אנגלית וצרפתית. לשם עבודתו המדעית בחקירת התנ"ך ודברי ימי-ישראל השתלם גם בשפות העתיקות סורית, יוונית ורומית ולימים הוציא חיבור עב כרס בנושא ספרות ישראל והעמים (חיבור שנשאר ככתב יד בלבד).

בצעירותו היגר לארה"ב לשנים רבות. היה בעל בית מסחר סיטונאי למוצרי מכולת, אך בו בזמן היה פעיל בעבודה ציונית, וחבר "ועד שוחרי שפת עבר" (בראשית המאה ה-19, עוד לפני ש-א"ב יהודה החייה את השפה העברית בא"י, היו יהודים שנהגו לכתוב ולדבר עברית. בתקופה זו הוקם בשיקגו " ועד שוחרי שפת עבר").

בשנת תרס"ח (1908) עלה לארץ עם אשתו ובתו. הוא התיישב ברחובות, בנה את ביתו ברחוב מנוחה ונחלה. היה זה בית מפואר בו נערכו קבלות פנים לחשובי המבקרים, כמו למשל חיים וויצמן, ג'יימס רוטשילד והרברט סמואל.

זק"ש קנה פרדס ונטע כרמי שקדים והתמקד בטיפול בהם. בפעילותו הציבורית התמסר בעיקר לעניין התימנים וצרכיהם.

ימיהם הראשונים של העולים התימנים היו קשים. קשה היה לתושבים להבין את העברית שבפיהם, השכר שהוצע להם היה נמוך ותנאי מגוריהם היו בלתי נסבלים. מצוקתם נגעה ללבו של אפרים זק"ש, והוא עזר להם ברכישת חלקת אדמה בת 55 דונם דרומית לרחוב עזרא. האדמה חולקה למגרשים בני דונם עליהם נבנו בתים למשפחות העולים. בו' תשרי תר"ע (ספטמבר 1909) הונחה אבן הפינה לשכונה חדשה – שכונת שעריים. בשל התמסרותו המיוחדת זו נקרא - "אבי התימנים".

כבר בשנת 1912 היה חבר בוועד המושבה, ועד מהרה רכש את אהדת בני המושבה, ונבחר למועצה המקומית. בשנים 1930-1924 נבחר לראשות המועצה המקומית.

עוד בהיותו חבר בוועד המושבה הלווה סכום של 25.000 פרנק, סכום גדול במושגים של אז, להקמת "מכון מים". מעשהו החלוצי של אפרים - ההלוואה בריבית נמוכה ופרישת החוב ל-10 שנים אפשרו להתקין את מכון המים ורשת צינורות מן הברכה המרכזית (שהייתה על הגבעה, ליד בית הכנסת "אוהל שרה") לכל בית. רחובות הייתה המושבה הראשונה בארץ שזכתה לרשת מים מרכזית ששימשה את בתיה (משפחת האדמה-מ. סמילנסקי).

כהערכה לפעילותו נבחר לנשיא כבוד של קופת מלווה וחיסכון, וכן בקופת מלווה וחיסכון של התימנים במושבה. קופה זו הייתה אחד הגופים החיוניים ביותר בקהילה. היא נועדה למתן הלוואות לתושבי המושבה לצרכי בניין וחקלאות וכן להעלאת קרובים מתימן.כמו כן, דאג לענייני הדואר במושבה.

בתו היחידה - טובה, היתה לאשת העסקן טוביה זיסקינד-מילר.