עלייה וקליטה

בשנת 1904 החלה העלייה השנייה, שבאה להמשיך את מפעלה של העלייה הראשונה. העולים הראשונים שבאו לרחובות היו חבורה של "פועלי ציון" מהעיר הומל. הם היו חמישה עשר במספר וביניהם אשה אחת, חיה שרקה. משנודע כי לאורחים אין פרוטה בכיס השיגו עבורם דירה, פתחו להם חשבון פתוח בחנויות, וכשירד הגשם הראשון נמצאה להם גם עבודה בכרמים.

משנת 1905 ואילך הרבו לבא חבורות עולים חדשות לארץ. גם אל רחובות הגיעו פועלים חדשים שהפכו את החיים במושבה להומים. ברחבי המושבה נפתחו "מטבחי פועלים", ביניהם מטבחה של פייגה זלצר. המטבח שימש מקום מפגש בין אנשי העלייה הראשונה לאנשי העלייה השנייה. במטבחה סעדו כמה מהמפורסמים שבאנשי העלייה השנייה, ביניהם: א.ד. גורדון, בן-ציון ישראלי (שנשא את חנה בתם לאישה) ונח נפתולסקי, ממייסדי המושבה "כנרת". בבית זלצר נוצרה ידידות בין רחל המשוררת, שגרה בבית ממול, לבין נח נפתולסקי. פועלי העלייה השנייה, ביניהם רחל ואחיותיה, עבדו בפרדס מינקוב, הפרדס הראשון ברחובות.

בימי מלחמת העולם הראשונה הוקם במוסקבה המרכז של תנועת "החלוץ", שביקשה לחדש את העלייה ארצה. בשנת 1919 הגיעו ארצה 115 החלוצים הראשונים והחלה העלייה השלישית. גם לרחובות הגיעו חבורות חבורות של עולים חדשים. בשנת 1921 התחילו להגיע למושבה "הקירצאים" ילידי קירץ. אחדים מהם קבעו את מושבם ברחובות, ביניהם שלושת האחים רוז'נסקי. חבורות נוספות של פועלים הגיעו למושבה, אחדים מהם נשארו במושבה.