עשור השני - השמירה
בתקופה זו היו שנים בהן השומרים היו ערבים. בראש אחת הקבוצות ששמרה כ- 8 שנים עמד ערבי, שכינויו היה 'הכושי' . השומרים הערבים האלה, לא מנעו את הגנבות, שאף הלכו והתרבו (1). לעתים השומרים היו יהודים, חלקם בני המושבה כהרצל מקוב ומשה רוזנבלום, שבמרץ 1906 קיבלו על עצמם את השמירה תמורת 130 פרנק לחודש(2). צעירי המושבה נהגו לסייע גם הם בשמירה. הם היו יוצאים בלילות לכרמים, למנוע מרועי סטריה לחבל בכרמים (3).
תקופה מסוימת שימש כראש השומרים ערבי (כנראה בדווי) שכינויו 'הבידואיני'(4). יחד עמו שמרו שומרים ערבים רוכבים ורגליים. מאחר שהגניבות לא חדלו , החליט ועד המושבה, להחליף את ה'בידואיני', ולמנות כראש השומרים יהודי ואיתו שומרים מבני האיכרים, ויהודים יוצאי תימן שעבדו כפועלים שכירים במושבה (5). כנראה, שהשומרים התימנים הראשונים היו מבני העלייה שהגיעה לירושלים, ואחר כך מהמתיישבים ברחובות, ששמרו יחד עם השומרים 'האשכנזים'. הערבים, שכעסו על לקיחת השמירה מידיהם, התנכלו לשומרים התימנים. באחת התקריות נורתה אש, ואחד הגנבים נהרג. כדי למנוע גאולת דם, נשלח היורה בחשאי לישוב אחר. השומר השני, תימני בשם מנשה, נתפס ונכלא. הודות למאמציו של משה סמילנסקי, הוא שוחרר מהכלא לאחר כשלושה חודשים מחוסר הוכחות (6). במקרה אחר, באו השומרים הבדואים אל אליעזר הירשנזון והודיעו לו על פשיטת הבדווים על הכרמים, התושבים נזעקו לקול צלצול הפעמון ואצו אל הכרמים ולאחר שלא מצאו איש שבו למושבה. כעבור זמן קצר, נשמעו זעקות ולאחריהן שתי יריות. כשהגיעו למקום הצעקות מצאו את אחד משני השומרים התימנים מוטל על הארץ פצוע. הביאו אותו למושבה ושם טופל. התושבים ניסו לרדוף אחרי היורים, שנסו לכיוון דרך יפו, אולם בגלל הערפל הכבד ששרר אבדו עקבותיהם (7). שומר ערבי נוסף שמונה לשומר המושבה היה אברהים אבו חעל (8).
ב-1908 מונה אפרים פלישמאן (9) לשומר ראשי. בהסכם שנחתם עמו התחייב להעמיד ארבעה שומרים רגליים ושני שומרים רוכבים שישמרו כל השנה בשטחים החקלאיים, ושומר רוכב נוסף בתוך המושבה. השומרים יקפידו שלא יכנסו זרים לשטחים ושלא ילכו ערבים בתוך השטחים, ימנעו הוצאת זמורות מהכרמים, עצים ואף עשב. בתקופת קטיף השקדים והבציר ימנעו מהערבים ללון בשטחים. פלישמאן התחייב, שהשומרים ישמרו נאמנה ולא יעסקו בכל מלאכה אחרת. אם יראו, שבעל בית מתרשל לסגור את רפתו בלילה כנדרש יודיעו הדבר לוועד. אם זה לא יעזור ויגנבו מרפתו של האיכר הזה, פטור פליישמאן מתשלום הנזק. פלישמן התחייב, לסור למרות הוועד ולמלא את הוראותיו.כמו כן, התחייב כי במקרה הצורך ישלח רץ להזעיק עזרה מאחת המושבות הקרובות (10).
בספטמבר 1910 (תר"ע) התקיימה אסיפה כללית, בה נדון נושא השמירה. אפרים חרל"פ טען שאין שמירה בכרמים והנזק רב, יצחק גורודיסקי הציע שהוועד לא יתעסק בנושאי השמירה, והכורמים ידאגו בעצמם להעמיד שומרים בכרמים, כך שיוכלו להשגיח טוב יותר על השומרים. יהודה בנו התנגד לכך בטענה שכשהשמירה הייתה כזו, נהגו השומרים לפגוע בכרמי השכנים, והציע לקבל שומרים עבריים. החרה אחריו אפרים זק"ש , שטען שהשומרים הערבים גרמו 'היזקים', ולכן יש לעבור לשמירה ע"י יהודים. להצעתו הצטרף גם אליעזר הירשנזון. לדבריו יש במושבה איש המוכן ליטול על עצמו את השמירה בכרמים, ואליו צריך יהיה להוסיף שומר נוסף. בסוף הדיון הוחלט פה אחד לשכור שני שומרים עבריים רוכבים(11). יחזקאל חנקין נתמנה לשומר ראשי רוכב לתקופת ניסיון של שלושה חדשים. תפקידו היה להסתובב ביום ובלילה ולהשגיח על השומרים, וכן למנוע כניסת עדרים לשטחי המושבה. הוחלט לחפש שני שומרים ערבים בשכר של 40 פרנק לחודש, בתנאי שהאחד יערוב לרעהו ואת המינוי יקבלו מהממשלה (12).
השמירה היהודית לא מנעה את הגניבות, והוועד נאלץ לשכור שוב את שירותי 'הבדואיני', שהפעם התווספה לתפקידו כאחראי במושבה גם האחריות על הכרמים. שכרו של ה'בידואיני' הועלה, והוא התחייב להגדיל את מספר השומרים. לסגנו מונה יחזקאל חנקין שהיה לפני כן אחראי השמירה, ועתה מונה כאחראי על 'הגניבות שיקרו אחרי פריצת המנעולים'(14).
מקורות
(1) שם, 22.10.1911(2) ארכיון רחובות, פרוטוקול אסיפת ועד 345, עמ' 124 מיום 11.3.1906
(3) רחובות-סמילנסקי, עמ' 35
(4) במקרים אחרים מופיע הכינוי 'הכושי' וכנראה שזה אותו האדם.
(5) הפועל הצעיר, 1.1.1910
(6) פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים , הוצאה פרטית ,רחובות 1978
(7) הפועל הצעיר, 1.1.1909
(8) ארכיון רחובות, כתב התקשרות ,אין תאריך, תיק משפט זרנוגה , ארון 1ב מיכל 12, 12-20
(9) נכתב- פלישמאן כפי שהשם מןפיע במכתבים, כיום נהוג לכתוב פלישמן בלי א'
(10) ארכיון רחובות, זיכרון דברים בין ועד המושבה לצבי פלישמאן , 1.12.1907 תיק משפט זרנוגה 1910-1914, ארון 1ב מיכל 12, 12-20
(11) שם, אסיפה כללית 47 עמ' 137 , מיום 19.9.1910
(12)שם, אסיפת ועד המושבה מס 587 מיום 30.9.1910
(13) שם,הוסר החרם על פועלי זרנוגה, כ"ח שבט תר"ע ספר העתקה של ועד המושבה ספר 2, עמוד 434
(14) הפועל הצעיר 23.12.1910
(15) ארכיון רחובות, ועד המושבה מסמך מספר 452 מיום 1.1.1910
חקר וכתב - יהודה בן בסט