רחובות ביצירות ספרותיות
יוצרים מהלכים "ברחובות" וכותבים...
זכתה המושבה רחובות וכתבו עליה ראשונים ובני ראשונים, ושורה של יוצרים – סופרים ומשוררים: רחל המשוררת אהבה בה ואלכסנדר פן התאגרף בה, אך הבולט מבין המתיישבים שהנציחו את ראשיתה של המושבה היה משה סמילנסקי (1874– 1953), שכונה בפי הערבים המקומיים "חווג'ה מוסא".
אליעזר מרגולין – המפקד הראשון ליהודה מוזכר בסיפוריו "חווג'ה נזר" ו"פייסל" (שהשאיל למרגולין את סוסו כדי שיוכל להיות בין הרוכבים, מקבלי פניו של הרצל).
משה סמילנסקי מספר על בית הספר הראשון שלימד עברית בהברה ספרדית, ואילו יהודית הררי, הגננת הראשונה במושבה, זכרה היטב את הסטירה, "סטירת לחי" שקיבלה מידי אביה אהרן אייזנברג .
ב"היורה" (1923) הקדיש שמעוני פרק נרחב ל"ברכיאל", הלא היא שכונת שעריים, ולאנשיה "שזופי פרצופים ושחורי עיניים".
בנימין תמוז ( 1919 – 1989) בא עם משפחתו לרחובות, ואת זיכרונותיו מבית הספר הדתי בו למד העלה על הכתב ב"אופק". שנים אחר כך הוא חוזר למושבה ותוהה -"היכן אותה דרך", הלא היא רחוב עזרא.
גם בנימין תמוז, כחברו יזהר סמילנסקי, רחץ בבריכה בפרדס מינקוב (היום מוזיאון הפרדסנות), ועליה כתב את סיפורו "תחרות שחייה".
משה שמיר כתב על יונה מחצר זרה המעופפת במושבה בשנות הארבעים של המאה העשרים.
בספרו האוטוביוגרפי "מקדמות" הוא מיטיב לתאר את נופי המושבה על פרדסיה וכרמיה, חלקות העשב הקמל, ריח החרובים והמוני הצרצרים. פרק נכבד בספר תופסת הספריה של אדון מילר , שאולי בזכותו ובזכותה הפך יזהר לסופר ... חלק גדול מסיפוריו מוקדשים לרחובות, החל ב-"הרחיצה בבריכה" בפרדס מינקוב, דרך ה"צניחה מן הצמרת" וכלה ב"ריצה אל הים". "השומר בכרמים" הוא חיים יפה, הדוד יוסף הוא יוסף וויץ. את ספריו לילדים מעטרים איוריה הנפלאים של אשתו, נעמי סמילנסקי, ביניהם - "חומית" הנמלה, "תפו ופוזה" ו"הכרכרה של הדוד משה", שנעלמת ליזהר ולשעיה (בנו של משה סמילנסקי) בדרך לגבעת האורנים בסמוך לכפר גבירול של היום.
מקורות:
אלבג, רוחמה. "רצינו להיוולד מחדש. גרנו ברחובות". הארץ 22.9.2010.
בן ישראל, אוריה- ידע אישי