אזור התעשייה ע"ש שמואל רכטמן

בתחילת שנת 1950 החלה עיריית רחובות בהכנות לקראת בניית אזור תעשייה ב"דרך יבנה". ההכנות החלו למרות שהשטח לא היה בתחומי העיר רחובות, אלא היו אלה אדמות השייכות לכפר הערבי זרנוקה (או זרנוגה -לימים נבנתה על מקום הכפר השכונה קריית משה), ובתור שכאלה, לאחר מלחמת השחרור הן היו באחריות האפוטרופוס על נכסי נפקדים.

התוכנית הראשונה לחלק מאזור התעשייה המיועד (גוש 3654) הושלמה בחודש אפריל 1950 ע"י משרד אינג'נרים, מודדים ושמאים של האחים פן מתל-אביב. במקביל, הודיע משרד המסחר והתעשייה לעיריית רחובות כי עומדים לרשותה 400 דונם של רכוש נטוש למשא ומתן מול האפוטרופוס הכללי במחיר של 300 ל"י לדונם, על מנת שישמשו את העיר רחובות להקמת אזור תעשייה. תוך כדי פעילות העירייה לתכנון ולהסדרת הבעלות על הקרקע, טיפלה העירייה בבקשות של יזמים רבים להקצאת קרקע עבורם בשטח אזור התעשייה ובמתן המלצות בפני מינהל הפיתוח לאשר לאותם יזמים את ההקצאה המבוקשת. בין הבקשות הגיעה בקשה מהתאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה ברחובות המונה 120 חברים ומבקשת הקצאה של 120 דונם להקמת אזור מרוכז לתעשייה זעירה באזור התעשייה.

בחודש יוני 1951 סיימה עיריית רחובות את המשא ומתן עם חברת "גב-ים" לבנייה של ביתנים לתעשייה באזור התעשייה, בשלב א' בשטח של 2,000 מטר מרובע, ובחודש ספטמבר 1952 החלה חברת "גב-ים" בבנייה. בחודש יולי 1953 השלימה חברת "גב-ים" את בניית הביתנים. כמו כן, מספר חברות כגון חברת "מפעלי דיוק רחובות בע"מ", אשר קיבלו הקצאה של שטח לבנייה עצמית, החלו בהקמת מבנים בשטחים אלה. איכלוס המבנים נתקל בקשיים עקב אי השלמת סלילת הכבישים הפנימיים בתוך אזור התעשייה, ורק במהלך 1954 הסתיימה סלילת הכבישים.

נראה כי תהליך סיפוח השטח, שעליו הוקם אזור התעשייה לרחובות, נמשך זמן רב מכיוון שבחודש מאי 1955 עדיין לא ניתן היה לרשום בטאבו את השטחים שעליהם הוקמו מפעלים על ידי היזמים העצמאיים, מכיוון שהשטח היה עדיין ברשות האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

אט אט התחילו עסקים שונים לעבור לאזור התעשייה החדש, ואף הוקם ועד של בעלי העסקים אשר מייצג את בעלי העסקים מול עיריית רחובות בנושאים שונים כגון תברואה, גינון, שמירה ועוד.

בשנות ה – 70 של המאה ה – 20 מבקשת העירייה לפנות עשרות עסקים שממוקמים באזורי מגורים בעיר ומהווים מטרד סביבתי. העירייה מעבירה רשימה של כ – 75 בתי עסק למשרד המסחר והתעשייה עם בקשה לפטור אותם מחובת מכרז ולהקצות להם שטחים באזור התעשייה. בין בתי העסק כלולים מפעלים קטנים לייצור רעפים, ייצור תריסים, נגריות, מוסכים ואפילו רפת אחת. כך גדל אזור התעשייה ואיפשר רווחה לתושבי העיר בשכונות מגוריהם.

יש לציין כי לאורך 30 שנות ההקמה והאיכלוס של אזור התעשייה, היתה מעורבותם של ראשי העיר ניכרת ביותר- כפי שמשתקף מחליפת המכתבים בין בעלי העסקים לראשי העיר ובין ראשי העיר למוסדות הממשלתיים, החל מראש העיר הראשון בן ציון הורוביץ, דרך יצחק כץ, משה ברזילי, שמואל רכטמן ויחזקאל הרמלך. שמואל רכטמן, אשר היה מעורב בפוליטיקה הארצית, הרחיב את הטיפול ועירב בבקשותיו את שרי הממשלה השונים ועוזריהם, עמם היה בקשר.

לאחר פטירתו של שמואל רכטמן בשנת 1988, החליטה מועצת עיריית רחובות לקרוא את אזור התעשיה בשם "קריית רכטמן" על שמו של שמואל רכטמן. כיום פועלים ב"קריית רכטמן" כ – 300 עסקים ומפעלים אשר ממלאים כל פינה, החל ממרכולים דרך נגריות, מוסכים, מפעל לייצור מרצפות, מפעל לייצור גלידה ועוד.