וינשל בן ציון זאב (1943-1863)

בתחילת שנות העשרים מעסיקה מאוד את המושבה רחובות סוגיית בחירת רופא קבוע. מצד אחד חשוב היה שהרופא יהיה בעל רמה מקצועית גבוהה ובעל ניסיון מוכח ומצד שני ששכרו לא ישולם לו מהקופה הציבורית, זאת על רקע מצבה הכספי של המושבה, שממשיך להיות קשה.
כך, באסיפה כללית שהתקיימה בתמוז תרפ"ג (יוני 1923) הועלתה הצעה לקחת רופא שהכנסתו תהיה מביקורים בלבד, ואם לא, ניתן להקציב מהקופה הציבורית, משכורת קטנה - עד 5 לירות מצריות לחודש.
מר סמילנסקי, התייחס לעניין ואמר: "שמעתי שהד"ר וינשל מחיפה רופא מנוסה מכמה שנים ואפשר לסמוך עליו ולכן ייסעו שניים לחיפה לדבר עם ד"ר יפה ואחרים, לשמוע חוות דעתם ואם יראו שדרוש להקציב משכורת עד 5 לירות מצריות אז יכולים לגמור אתו. את החמש לירות ניתן לגבות עבור שירות רפואי שנותנים לאורחי בני המושבה, אך לא לתת אותם מהקופה הכללית".
מר מילצן, תמך בהצעתו של סמילנסקי וציין כי אפשר לקחת 5 לירות מקופת בית המרקחת.
ואכן, באב תרפ"ג (יולי 1923) דיווחו כהן וחרל"פ למשתתפי האסיפה הכללית, כי ד"ר וינשל דורש שהמושבה תערוב לו עבור 20 לירות מצריות בחודש, והכנסתו תהיה ממה שיאסוף בביקוריו אצל החולים. הידיעות אודות ד"ר וינשל הן טובות מאוד, והוא היה טוב יותר מכל הרופאים שהציגו מועמדות, ואולי "תמצא האספה איזה מודוס שמשכרת שלו תהיה בטוחה".
מר רבינוביץ העיר כי: "...אנחנו לא צריכים להיכנס במו"מ עם רופא, ישנו רופא במושבה הד"ר פיינשטיין ודי לנו. הוא אינו דורש שום משכרת ויסכים על ביקורים".
התנהל ויכוח ארוך בין המשתתפים שבסופו הועלתה להצבעה הצעתו של חרל"פ לקבל למושבה את ד"ר וינשל הרופא הטוב יותר והמנוסה, ולקבל אחריות עבור 20 לירות מצריות לחודש, ואם הביקורים לא ימלאו את הסכום של 20 לירות מצריות ויחסרו למשל חמש לירות, אז יתחלק הסכום שיחסר על פי המשפחות ולא על פי הנפשות.
ד"ר וינשל הגיע עם משפחתו למושבה והחל עבודתו ביולי 1923. לקראת תום החוזה, הודיע ד"ר וינשל על התפטרותו ממשרת הרופא במושבה.
מקורות:
רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799 / פרופ נסים לוי ; יעל לוי
חקר וכתב - צביקה תדמור