הרוקח שמואל מרדכי ברק (1978-1898)
שימש כרוקח במושבה 1925- 1935 (ולאחר מכן - בעל בית מרקחת פרטי)
שמואל הגיש את מועמדותו למשרת הרוקח במושבה ונתקבל, למרות שלא היו לו תעודות של רוקח מדופלם. פעילותו של ברק כ"רוקח המושבה" נמשכה כעשור, ובשנת 1935 במסגרת "הפרטת" בית המרקחת על ידי המועצה, הפך להיות רוקח פרטי, ובעליה של בית המרקחת. תהליך הוצאת בית המרקחת מאחריותה של המועצה, נמשך מספר שנים והרוקח ברק, לקח בו חלק נכבד.
הוחלט לבסוף, כי ועדת בית המרקחת תשיג רוקח מדופלם ותשאיר את שני העובדים הנוכחים, אבל שהתקציב לא יעלה על 24 לא"י לחודש.
חקר וכתב - צביקה תדמור
נולד ב- 1898, בנובוגרדוילנסק באוקראינה, בבית ציוני. עוד בהיותו בחו"ל עבד כרוקח בלודוויפול. נישא לאטל ילידת 1897, ונולדו להם שם שני ילדים, הבן יצחק (1921) והבת צפורה (1922). בני הזוג עלו לארץ והגיעו לרחובות בשנת 1925. הבת עפרה נולדה ב-1927 ברחובות.
התהליך החל בתרפ"א (1921) כאשר הציע משה סמילנסקי לבחור ועדה לניהול בית המרקחת ולמסור לה את הכוח לפעול על פי התקנות של ועדת התשעה שהתבססה על ההחלטה: "לא יצא בית המרקחת לגמרי מרשות הוועד". הוועדה לניהול בית המרקחת נבחרה לכהונה בת שלוש שנים, ונקבע כי על ועד המושבה החובה, להתעניין בבית המרקחת ולהעיר על כל מה שימצא לנכון.
כעבור זמן קצר, במכתבם לוועד המושבה, ציינו חברי הוועדה הנ"ל, כי אם תוך ששה חדשים לכהונתם יתברר שיש הפסד לבית המרקחת יימסר ניהולה לאיש פרטי ואם יהיה רווח אזי ימשיכו לנהל את בית המרקחת עד שלוש שנים, והוסיפו ואמרו: "עניין הרוקח נוגע לגמרי לנו", דהיינו, בחירתו ושכרו יהיו באחריותנו. הוועדה המשיכה לפעול גם אחרי שנסתיימו שלוש השנים הראשונות.
כאמור לעיל, נבחר שמואל ברק לרוקח המושבה והחל עבודתו בבית המרקחת בשנת 1925, ובשל כך גדלה שביעות הרצון של בני המושבה מחד ושל הוועד הפועל של המועצה מאידך. כך למשל, בדיווח של חברי הוועדה על פעילות בית המרקחת לשנת 1928, נמסר על המחזור שגדל, פי אחת וחצי, ועל רווח של 57 לא"י וזאת למרות שהרפואות עלו יותר בזול. עוד נמסר: "מצד הקהל אין התאוננות, אלא להפך יש שביעות רצון מלאה מהרוקח הנוכחי".
נציגי הוועדה ציינו כי, העבודה בבית המרקחת גדלה לעין שיעור, והרוקח ברק ביקש שיתנו לו עוזר.
לכן, צריך לקחת רוקח מדופלם, כפי דרישת משרד הבריאות, ושברק, הרוקח הנוכחי יישאר בתור עוזר. הרוקח המדופלם יקבל 10-12 לא"י, וברק יקבל מ- 8-10 לא"י, הניקיון 2 לא"י. התקציב יגדל רק ב- 7 לא"י כי ברק ימלא גם את עבודת הגזברות. אבל צריך לפטר אז את הגזברית שעובדת כבר 4 שנים והיא עובדת מסורה. מצד שני קשה מאד לפטר את ה' ברק, שמסור כל כך לבית המרקחת ושהתושבים מתייחסים אליו בכבוד גדול.הוחלט לבסוף, כי ועדת בית המרקחת תשיג רוקח מדופלם ותשאיר את שני העובדים הנוכחים, אבל שהתקציב לא יעלה על 24 לא"י לחודש.
ביוני 1931 החליט ועד הפועל של המושבה כי בית המרקחת ישלם למועצה עבור שכר דירה סכום של 40 לא"י לשנה, דבר שנתאפשר אודות לרווחים שהיו לבית המרקחת מפעילותו התקינה.
בשנת 1932 הציגו חברי ועדת בית המרקחת את הדו"ח הכספי לשנת 1931 ומסרו כי את בית המרקחת מנהל בפועל הרוקח ה' ברק, הוא קונה ומוכר את הרפואות, ומנהל פנקסים. עבודתו בוועדת בית המרקחת היא בעיקר בבקרת שבועית של הכנסה והוצאה. יש לנו אמון מלא בברק, שהתמסר כולו לעבודתו ורכש את אמון ואהדת הקהל.
התנהל דיון האם אומנם מחירם של התרופות ברחובות גבוה ביחס למחירם בתל אביב והאם ניתן להוזיל את מחירם. ברק שכנע את הנוכחים כי לא ניתן להוזיל את מחיר התרופות וכי לעיתים מחירם ברחובות זול יותר. צבי סוחובולסקי הביע דעתו כי בית המרקחת לא צריך לשאוף לרווחים ומספיק שהמוסד נושא את עצמו "על מחלות לא צריך להרוויח ובעיקר שבית המרקחת שלנו מוסד ציבורי". הציע כי תתקבל החלטה שלבית המרקחת אסור "לקבל" רווחים.
לוריה הוסיף ואמר כי הצלחת בית המרקחת - "שהיה עומד בזכות עצמו ועל יסודות קואופרטיביים. אם נקשור אותו עם המועצה נוכל לסכן אותו". מטעם זה אסור שבית המרקחת יעבוד בלי רווח, והוא מוכרח ליצור לו לעת עתה הון חוזר כי אין לו מניות". הנוכחים הביעו תודתם לוועדת בית המרקחת ולמר ברק באופן מיוחד.
בישיבתה של המועצה בינואר 1935 ולאחר ויכוחים שבהם השתתפו חברי המועצה, הציע אהרונוביץ לעשות ליקוידציה (פירוק) של בית המרקחת. אבל כדי להבטיח שזה לא יהיה לרועץ לעובדים בו, לעשות זאת בהדרגה, והציע לבחור שלושה אנשים (ביניהם גורודיסקי וגורדון ) שיטפלו בעניין.גורדון שהיה חבר בוועדת בית המרקחת הציע להחכיר את בית המרקחת למר ברק, תחת פיקוחה של המועצה. הוחלט בישיבה לבחור בוועדה בת שלושה (גורודיסקי, גורדון, וורפל) שתבדוק את מצב בית המרקחת ותביא בפני המועצה הצעות בעניין.
לאחר חודשיים סיימה הוועדה את הבדיקה והגישה ממצאיה למועצה. דווח כי יש הסכמה בוועדה למסור את בית המרקחת למר ברק. הוחלט כי חברי ועד הפועל ביחד עם חברי הוועדה יסכמו עם ברק על תנאי המסירה.לאחר מספר ימים, הסתיים המו"מ בין חברי הוועד לבין הרוקח ברק וסוכמו התנאים. הבעלות על בית המרקחת תועבר לידיו של ברק באחד באפריל 1935. בית המרקחת יישאר בדירת המועצה במשך שלוש שנים בשכר של 40 לא"י לשנה.
בית המרקחת יישא את שם המועצה כל זמן שהוא בדירת המועצה. המועצה תסדר קניותיה היא ושל מוסדותיה רק בבית המרקחת של ברק. הוחלט להודיע מיד לעובדי בית המרקחת על פיטוריהם.כך, לראשונה באפריל 1935, אחרי 45 שנים ליסודה של המושבה רחובות, עברה האחריות על בית המרקחת, מהמועצה לרוקח פרטי, ה"ה שמואל ברק. לימים, העביר שמואל ברק את בית המרקחת לרחוב הרצל 155, uהמשיך לנהל את בית המרקחת עד פטירתו, ב- 1978.
בנו יצחק המשיך בדרכו, וסיים לימודיו במחזור הראשון של בוגרי בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים. יצחק החל לעבוד כרוקח אחראי, בבית המרקחת של אביו, מיד לאחר סיום לימודיו ב- 1957. עד אז, חייב היה אביו שמואל להעסיק בבית המרקחת רוקח מדופלם, כאחראי, ולכן העסיק את הגב' מניה לוין, רוקחת מדופלמת שהגיעה לרחובות בשנת 1936.
גם הדור השלישי למשפחת הרוקחים ברק, נורית בתו של יצחק, למדה רוקחות ואח"כ המשיכה למשרת פרופ' מחקר בתחום הרפואה, בבית החולים הדסה בירושלים