משפחת חביבי

יחזקאל חביבי (ביבי) נולד בפרס (1870),  נפטר בשנת 1955
יחזקאל חביבי שודך בגיל 16 לאסתר בת ה-12. כשהוריהם נפטרו יצאו בני הזוג לחפש עבודה במושבות והגיעו לרחובות, שם עבדו תחילה כפועלים בכרם וגרו בצריף של החברה קדישא. הם היו המשפחה הפרסית היחידה במושבה הצעירה.
יחזקאל היה איש עמל צנוע, ישר וירא שמים, מבאי בית הכנסת הקבועים.
אסתר חביבי רעייתו של יחזקאל חביבי, היתה האופה הראשונה ברחובות, וחילקה לחם לנצרכים. היו הראשונים שהיה ברשותם טאבון בחצר, ואסתר אפתה בו לחמים.
אסתר ניהלה את משק הבית, שכלל לול תרנגולות, פרות וגינת ירק. היא אף פיקחה על הפועלות שעסקו בקילוף שקדים. גמלים היו נושאים את שקי השקדים מהמטע ופורקים אותם בחצר ביתם, וערמות שקדים גדולות נערמו שם בהמתנה לקילוף.
הצאצאים:
יצחק חביבי היה הספר הראשון ברחובות. עבד תחילה בכרמים, ואחר כך למד את מקצוע הספרות בירושלים ופתח מספרה ברחוב יעקב. ד"ר חיים וייצמן בכבודו ובעצמו היה מזמין אותו בימי ששי אל ביתו במכון וייצמן, ושם היה מספר אותו. נשא לאישה את מרגלית מירושלים. ביתם היה פתוח למבקרים, ורבים מבני העליות הראשונות התאכסנו בו.
יצחק עסק גם בסיפור סיפורים, בגידול גפנים ובתיקון שעונים לכל דורש, ללא תשלום.
אליהו חביבי נולד ב-1918. למד בירושלים חזנות בנוסח האשכנזי. בגיל 17 עבד כשומר בפרדסים. מאוחר יותר למד את מקצוע הספרות מאחיו הגדול יצחק ופתח מספרה במרכז העיר. בימי המנדט הבריטי שימשה המספרה שלו כמטה סודי של ה"הגנה". בשנים 1938 – 1948 שירת ב"הגנה", בתפקידי רכש של נשק ותחמושת ואיסוף מידע מהבריטים. קצינים בריטיים נהגו להיכנס למספרה שלו על מנת להתגלח ולהסתפר, ואליהו התיידד עם רבים מהם, וניצל קשרים אלה להשגת מידע ותחמושת עבור ה"הגנה".
בגיל 35 נשא לאישה את פנינה גרינברג ונולדו להם שלושה ילדים.
הוא אהב לשיר חזנות, לנגן על סקסופון וגידל גפנים כתחביב. היה לו גם יקב פרטי. מן המספרה שלו בקעו לא פעם סלסולי חזנות. היא שימשה כמרכז חברתי סואן ועליז, ובה אף הוצב הפטיפון הראשון ברחובות.
מאוחר יותר סגר את המספרה ופתח חנות קטנה ברחוב יעקב למכירת דלתות, חלונות ורעפים משומשים מבתים שנהרסו.