ברכת העם (שיר)

תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
עפרות ארצנו באשר הם שם;
אל יפֹּל רוחכם - עליזים מתרוננים
הן סופרים אנחנו את נאדכם וחובבים
נטפי הדמעות וזיעת האף,
היורדים כטל לישראל ומשובבים
ולעולמי עד תקַדש כל דמעה שצללה
בים דמעתנו, נדבה לעם,
כל טיפה של זיעת אַפַּיִם, שסללה
אם לא את הטפחות, רק מסד יסדתם,
רב לכם, אחי, עמלכם לא לשוא!
הבאים - ובניתם וטחתם, ושדתם,
גוי קַו קַו אנחנו! מקו לקו קוממו.
שִממות עולם ובנו בנין עד!
יש יום וּמִיָם ועד יָם יֵצאו ישתוממו
ולמה המפגרים, פעמיכם כה בוששו?
העבד ישראל, האם בני מרוז?
הוי, כוחות נפרדים, התלקטו, התקוששו!
עִבדו שכם אחד בחַיִל ועוז