יד ענוגה (שיר)
מילים: זלמן שניאור,
יד ענוגה היתה לה
איש לא הֵעֵז גַעַת בה,
זוג שפתיה שָנִי חֵן
עין שחורה הַיְתָה לה
אור וצל התנגשו בה
על מִצחה רעד עוד
קוֻצַת ערמוֹן היתה לה, שתי כתפֵיהָ כֻּסוּ בָה.
וּלְחָזָה לֹבֶן שֵש
ויהי ערב ויהי לֵיל
חרש נָשַק צל את צל,
אז את לִבָּה מסרה לו
את כל לִבָּה מסרה לו
לחן עממי בדווי
איש לא הֵעֵז גַעַת בה,
זוג שפתיה שָנִי חֵן
רק לנשיקות נוצרו הֵן.
אור וצל התנגשו בה
על מִצחה רעד עוד
טל הילדות מלא הוד.
וּלְחָזָה לֹבֶן שֵש
רֵיח קיִץ וִיקוֹד אש.
חרש נָשַק צל את צל,
אז את לִבָּה מסרה לו
את כל לִבָּה מסרה לו