הסתדרות נשים עבריות - סניף רחובות

אסתר זמורה בספרה "נשים עבריות ציוניות" מתארת את ראשית הקמתם של ארגוני נשים באופן ספונטני ומקומי, בערים ובמושבות, ללא ארגון ארצי. זמורה מתארת כי בסוף שנת 1917 הוקמה "אגודת נשים עבריות" הראשונה בירושלים, ובהמשך, בשנת 1918 הוקמו אגודות נשים כאלה ביפו, תל-אביב, פתח תקוה וראשון לציון. מטרת אגודות אלה היתה "לארגן את הנשים המקומיות ולמשכן לעבודה ציבורית". [1]

ככל הנראה נעלמה מעיני המחברת קיומו של ועד נשים אשר הוקם ברחובות, כפי הנראה כבר בשנת 1918. במכתב מתאריך כ"ח באדר ב' תרע"ט (30/2/1919) שנמצא בארכיון רחובות, מתערב "הועד הזמני של אגודת נשים ברחובות" בסכסוך בין בעל לאשתו מהעדה התימנית ברחובות. לאחר שוועד הנשים שמע את דברי הזוג, הוועד פנה לוועד המושבה תוך שהוא מצדיק את טיעוני האישה ומבקש שוועד המושבה יזמין שלושה מחכמי העדה התימנית, ויטיל עליהם את החובה למנוע מהבעל לשאת אשה אחרת על פניה של אשתו הנוכחית לפני שיגיע עמה לפשרה כספית, שאם לא כן האשה וילדיה "ישארו עזובים בלי משען וקולם כקול קורא במדבר".

על המכתב חתומות: טובה מילר, ר. בירמן, ב. יפה. מכתב זה מצביע על פעילות של ועד נשים ברחובות, שהיה בין הראשונים שפעלו בארץ. [2]

עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי הטורקים, ועל רקע הוויכוח בישוב בנושא שיוויון זכויות לנשים ובמיוחד בנושא ההצבעה למוסדות, נוסדה בשנת 1919 תנועת נשים חדשה בשם "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל". מימוש זכות זו באה לידי ביטוי לראשונה בחודש מאי 1920 בעת הבחירות לנציגות העם של הישוב בארץ ישראל. משהסתיים תפקיד זה של התאחדות הנשים העבריות, פנה הארגון לעסוק בהפניית הנשים לעבודה ציבורית מסייעת, שהיתה סוציאלית ולא פוליטית. כך למעשה קיבל על עצמו ארגון נשים עבריות את תפקיד אגודות הנשים שקמו לפני כן בערים ובמושבות.

היוזמת הראשונה להקמתו של הארגון הסתדרות נשים עבריות היתה "עולה חדשה" בשם בת-שבע קסלמן, ילידת העיר אודסה שעלתה לארץ מברוקלין בשנת 1919 והגיעה לירושלים. כחברה פעילה ב"הדסה" בניו-יורק היא נרתמה לסייע ליולדות בירושלים. חודשים מספר אחרי עלותה ארצה החלה ביוזמה להקמתה של "הסתדרות נשים", על מנת לתקן את הליקויים הסוציאלים במיוחד במצבן של היולדות והתינוקות. כאשר ניסתה קסלמן לגייס את הנשים הפעילוֹת באגודות הנשים הוותיקות, הן גילו התנגדות לכך מחשש שהארגון החדש יפריע לפעילותן המקומית. בחודש מאי 1920 הצליחה קסלמן לארגן כנס ארצי של אגודות הנשים בבית העם בירושלים, ובאסיפה זו נבחר ועד גדול על מנת להבטיח את הקמתה של ההסתדרות. על מנת להבטיח את הצלחתו של הארגון, פנתה בת-שבע קסלמן להנרייטה סאלד והציעה לה לעמוד בראש הסתדרות הנשים, כשאת עצמה היא דחקה הצידה מאור הזרקורים. [3]

בחודש יולי 1920 התקיימה אסיפה בירושלים בנוכחות של יותר ממאה נשים, ובסופה הוחלט על ייסוד "הסתדרות נשים עבריות" אשר פעלה בהתחלה בירושלים. כעבור שנתיים החלה להתרחב פעילותה של הסתדרות נשים עבריות גם אל מחוץ לירושלים, תחילה לחיפה ואחר כך לצפת ובשנת 1923 נוסד סניף בטבריה לסיוע לנשים בהריון ולאחר הלידה. בנסיון להקים סניף בתל-אביב נתקלו נשות ההסתדרות בהתנגדות של ויצו, אך בשנת 1923 הן הצליחו להקים סניף זה.

זמן קצר אחר כך, מציינת אסתר זמורה, הוקם הסניף השישי של הסתדרות נשים עבריות ברחובות.[4] למרות שהדגם של כל הסניפים שהוקמו היו לפי הדגם הירושלמי, קרי, סיוע לנשים הרות ויולדות, מתוך המכתבים שנמצאים בארכיון ברחובות משנת 1926 עולה שהעיסוק של הסתדרות הנשים העבריות ברחובות כלל גם נושאים אחרים כגון: בחירת נשים לוועד של בית העם [5], פניה לוועד המושבה למניעת מכירת מגרש שעליו מתגוררת אלמנה קשת יום [6]. מניעת הקמת דוכנים למכירת מזון ושתיה-  "מחוץ לחצר בית העם בזמן הנשפים והקונצרטים בבית העם מצפיפות הקהל ותנועת האוטומובילים בזמן הנשפים על יד בית העם יש חשש לסכנה".  וכן, לקראת זמן הגיפור של השקדים יש להערך ולקדם את פני הרעה כך שהבריאות של התושבים, ובמיוחד בריאות הילדים לא תפגע. על מכתבים אלה חתומה המזכירה הגברת נ. קליבנסקי. [7]

[1] אסתר זמורה, נשים עבריות ציוניות, עמ' 21, הוצאת ויצ"ו 2002.

[2] ארכיון רחובות, תיק מס' 5, מיכל 18

[3] אסתר זמורה שם., וכן דבורה הכהן, מנהיגה ללא גבולות, הנרייטה סאלד – ביוגרפיה, עמ' 265 – 268, עם עובד 2019.

[4] אסתר זמורה, שם, עמ' 67

[5] ארכיון רחובות, תיק מס' 5, מיכל 18

[6] ארכיון רחובות, תיק מס' 5, מיכל 18

[7] י"ט באייר תרפ"ו 3/5/1926; תיק מס' 5, מיכל 18

חקר וכתב: ד"ר יואל פיקסלר