שמחה גד
האבא חיים גד הגיע מפולין בשנת 1947 והאמא הגיע
מרומניה באותה שנה מיאש ברומניה
ההורים התחתנו בשנת 1950, גרו ברח' ארלוזורוב
בצריף עד 1964.
נולד
בבית היולדות ברחוב בנימין ברחובות ב 27.7.1961.
היה בגן ילדים ברח' ה' באייר , הגננת הייתה
ברוריה והיה שם 3 שנים מיגל 3 עד גיל 6.
עברו לגור ברח' צ'רניחובסקי קומה מעל משפחה חייקה
שהיה שחקן בהפועל מרמורק.
אביו של שמחה, חיים גד היה אינסטלטור שנוסע עם
אופניים לתיקונים בבתים של אנשים.
המשפחה עברה לגור ברח' עזרא 24 ליד משתלת גולד,
התחיל ללמוד בבית הספר היסודי סמילנסקי
מכיתה א' עד כיתה ו' בין השנים 1973 – 1967, ומשם
עבר לביה"ס דשליט וסיים כיתה ז' ח' וט'.
בין השנים 1973 – 1976.
בין השנים 1976 -1980 עבר ללמוד בביה"ס אורט
בתל נוף, שם גם סיים את הלימודים.
התגייס לצה"ל בשנת 1980 ושירת שלוש שנים
בחיל האוויר עד 1983. חלק גדול בבסיס תל נוף.
עבר פציעה לא קלה בהיותו שחקן כדורגל ועבר לשרת
בשדה דב, שם שירת עד שחרורו מצה"ל בשנת 1983.
שנה אחת עבד בביטוח לאומי בשנים 1948 – 1983 ומי
שעזר לו להיכנס לעבודה בביטוח לאומי היה מוטי חיימוביץ.
התחתן עם אהובת חייו ענת בשנת 1983 , נשואים 36 שנה ולהם שני ילדים דניאל בן 34 שחקן תיאטרון וטלוויזיה והבת
אסתר בת 32 קלינאית תקשורת.
הילדים למדו בביה"ס סמילנסקי.
שמחה גר כיום בשכונת המדע ברח' ס' יזהר 3 רחובות.
כדורגל
בגיל 9 התחיל להתאמן ולשחק בקבוצת מכבי רחובות
במגרש החול הישן, ולפני זה שיחק כל ערב
בבית ספר סמילנסקי, שיחק בקבוצת הילדים מכבי רחובות, המאמן הראשון היה דוד נתן,
השני אריך, דוברי, והמאמן הבא דוידה מיכה.
שיחקו איתו הרצל קופמן ויצחק שפירא, המשחק הראשון
בחייו היה נגד מכבי יפו והפסידו 5:0.
בשלב זה הוצא לשמחה כרטיס ליגה, שיחק בקבוצת
הנערים עד גיל 16 ומר בריל היה מנהל הקבוצה שלהם.
שמחה שיחק בשני קבוצות גם בפועל מרמורק וגם במכבי
שעריים, בקבוצות אלו שיחק מזוייף ללא כרטיס ליגה, הקבוצות הנ"ל ביקשו משמחה
שיעבור אליהם וגיסו רפי צברי פנה אליו כדי להשתחרר ממכבי רחובות, תכנס להסגר למשך
שנתיים, אבל שמחה המשיך לשחק בליגה למקומות עבודה, והייתה גם אליפות צה"ל,
הוא שיחק גם בנבחרת חיל האוויר, המאמן היה גידי דמתי ומנהל הקבוצה היה יוסי
שהרבני.
ראו אותו משחק נגד שמשון ת"א משחק אימון ואז
הנהלת שמשון החליטו לרכוש אותו ומי שפנה היה
עמי פז
טל ז"ל ועשו לו חוזה לשנתיים עם אופציה לעוד שנה.
שמחה שיחק בשמשון שנתיים בליגה הראשונה בישראל,
שיחקו אתו גידי דמתי, מומי מזרחי, דוד שוקיאן, דני מנו, אלי כהן, בלאיש, ואלי כהן
הקטן, המאמן היה ניסים בכר.
הקבוצה הייתה במקום השני ואז גם הוזמן לנבחרת
הנוער של ישראל, המנהל היה אברהם בנדורי, אך בגלל הגיל לא שיחק משחק חשוב נגד
ארגנטינה שבקבוצה של ארגנטינה שיחק דיאגו ארמנדו מרדונה שגם כבש שער ניצחון נגד
ישראל וזה היה בנוער.
שיחק בנבחרת האולימפית כמה חדשים ואז נפצע ברצועה
באופן קשה ועבר ניתוח.
בשנת 1982-3 הגיע למכבי יבנה שם שיחק 4 חדשים ואז
גם אימו נפטרה כי הייתה מאוד חולה.
עונת 1983 עבר לשחק במכבי שעריים עד שנת 1996.
ההחלטה לשחק במכבי שעריים הייתה בגלל העוול שנגרם למכבי שעריים במשחקי המבחן באותה
שנה, ואז גם עלו שני ליגות, המאמנים היו יצחק שניאור, קדוש, אלי פוקס, גיגי כהן,
יצחק שום, עופר אליהו, בן חור מזרחי ולאון.
אתו שחקו: אהוד אידן, משה זיתון, יצחק שמריה,
אדיר שמיר, אבי כהן הירושלמי, מיקי בן שיטרית, שלמה קירט, מוטי חיימוביץ ואיתן
שלום.
שמחה גד היה שחקן נמרץ מאוד אך נפצע רבות. בשנת
1991 נפצע באורח קשה בקרסול, הפציעה הייתה קשה מאוד שסיימה לשמחה את הקריירה.
שמחה המשיך זמנית עוד לשחק ובשנת 1996 פרש סופית.
באותה שנה פנה אליו צבי ורשביאק שיעבוד בתנובה
ברחובות בשנת 1993, עובד עד היום, היה חבר הנהלת מכבי שעריים מספר שנים.
שמחה אוהב כדורגל נושם כדורגל ובעד איחוד הקבוצות
מרמורק ושעריים.
רווה נחת מהילדים שלו.
כיום צופה במשחקים בטלוויזיה גם בישראל וגם
בחו"ל.