דב רסלר
דב רסלר
נולד בתאריך 1.5.1948 בפריז.
ההורים תכננו לנסוע לחו"ל לארה"ב,
ההורים ממוצא פולני ליטאי החליטו עם הקמת מדינת ישראל להגיע לישראל ולעלות אליה.
דובי היה בן שנה, גרו בעיר רחובות בבית עולים
ולאחר מכן עברו לגור בשכונת שעריים בשכר דירה אצל משפחת צדקה שהייתה חברה של משפחת
רסלר.
לאחר בניית שיכון הוותיקים ברחובות, עברה המשפחה
לגור בשיכון הוותיקים, רח' חנה אברך.
דובי היה בגן ילדים בשיכון הוותיקים עם הגננת
חווה ליבנת.
התחיל ללמוד בבית הספר בית החינוך רחובות וכאשר
הגיע לכיתה ג' עבר לבית ספר חדש בית ספר וייצמן שהיה בקרבת ביתו.
בית הספר וייצמן היה ברח' חנה אברך, למשפחתו
הייתה מכולת, שם דב עזר בעבודה בתקופת בית הספר.
דובי אהב מאוד ספורט ובעיקר כדורגל והיה שחקן
מצטיין, הוא היה גם רץ מעולה למרחקים קצרים (שישים מטר) ובזמנו הגיע למקום ראשון
באליפות בית הספר ברחובות.
בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער השומר הצעיר למשך
שנתיים, שם הם נהנו לבלות ולשחק ולדון בנושאים אקטואליים לתקופה שהייתה.
תנועת הנוער השומר הצעיר עדיין קיימת. יום אחד
הגיע דובי לשומר הצעיר עם נעלי אצבע לפעולה שם, מאוד כעסו עליו שם, כי לא ניתן
להגיע עם נעלים מהסוג הזה לפעילות, ואז דובי החליט לפרוש.
החליט להתמקד אך ורק בכדורגל. את גילו ההתבגרות
שלו עבר במסגרת כדורגל בעיקר בילה שם את רוב זמנו, כשהגיע זמן בר מצווה ערכו לו את
הבר מצווה במלון מרגוע ברחובות, בזמנו היה מלון מפואר.
בתקופתו
התחילו לצאת הג'ינסים והם היו מאוד מבוקשים וקשים להשגה, לדובלה היו כמה
ג'ינסים והוא הלך איתם, הם בילו הרבה עם חברים, שמעו מוזיקה, בעיקר של אלביס פרסלי
והיו רוקדים ריקודים סלוניים.
בגיל 18 בין הבודדים שהיה להם רכב והוא מאוד אהב
לנסוע בו.
בימי חופשה היה לוקח דובי את אביו לנתניה לטייל
לנוח שם, וגם בחגים ובמועדים היה לוקח את משפחתו לאכול אוכל פולני.
דובי פגש את בת זוגתו לינדה שהפכה לאחר מכן
לרעייתו בהכרות דרך חברים, כי לחברו הטוב הייתה חברה בקיבוץ היכן שלינדה התגוררה
בקיבוץ נען.
הם התחתנו בתאריך 1.5.1972, חתונה הייתה מאוד
מפוארת, כי אביו של דובי היה לו אולם חתונות במרכז רחובות.
ההורים:
האם שרה עקרת בית, האבא יחיאל עבד בתנובה רחובות.
דובלה שאהב מאוד משחק כדורגל וגם כדור יד, שיחק
בשתי הקבוצות של הפועל רחובות.
מיד לאחר מכן פרש מהכדור יד ושיחק רק כדורגל ורק
בפועל רחובות.
לאחר האיחוד בין קבוצות הכדורגל הפועל מרמורק
והפועל רחובות, היה איחוד בתחילת שנות
ה-60 ושחקנים מצטיינים בניהם דובלה, עברו לשחק בפועל מרמורק, יחד עם השחקנים יורם
ארנשטיין, רוני מוסקוביץ ואחרים.
כאשר גרו בשערים ועברו לגור לדירה בשיכון
הוותיקים, הדירה כללה שני חדרים וסלון.
לאחר מספר שנים הדירה הוגדלה ל-5 חדרים, תנאי
החיים בבית היו טובים מאוד, לא היה חסר להם דבר.
השפה בה דיברו בבית עברית ויידיש.
שירות צבאי
דובי שירת בחיל המודיעין, בבסיס בשכונת יד אליהו
בתל אביב, שירת בין השנים 1966 – 1964.
דובי מספר שבזמן מלחמת ששת הימים, הוא לא נלחם בה
אך לבסיס שלו הגיע ציוד מאוד חשוב של הצבא המצרי לצורך בדיקה וזה היה מאוד מעניין.
דובלה אחרי שחרורו עבר לעבוד במכון ויצמן במחלקת
הנדסת מכשירים, בין השנים 1972 – 1971
דובלה עם סיום עבודתו במכון עסק בבוטיק לבגדים,
זה מאוד עניין אותו ומאוד אופנתי, בתקופה שבה פתח את החנות הוא הוא שיחק בקבוצת
הכדורגל מרמורק, ובאותה שנה הקבוצה עלתה לליגה לאומית, עקב הצלחתו במשחק הכדורגל,
היו לו המון חברים ויחצנו מאוד טובה שעזרה לקידום הבוטיק שהיה לו.
הוא לא התמחה בעניין החנות.
במלחמת יום הכיפורים, הוא לא היה לוחם קרבי אך כל
הציוד עבר דרכו לבדיקה.
דובי שיחק במשך שנים רבות הן בפועל רחובות נוער
והן בבוגרים, שיחקו אתו אז ציון פרג'ון, גיורא בן ארי, יורם אורנשטיין, רוני
מוסקוביץ, משה גרינברג, ועוד, אימנו אותו: שאול קפרא, טיבי, יהודה חדד, ועוד.
כשעבר לפועל מרמורק הבקיע שערים רבים עם רגלו
השמאלית וניצח משחקים רבים במשך השנים, עד פציעתו הקשה ומפרישתו מכדורגל.
עבד בעסקי מזון בשנים 1994 – 1991. הייתה לו
מסעדה במופת רחובות עד שלב שהחליט לפרוש.
ילדים
עמית נולד בשנת 1972, רואה חשבון כיום.
תהל נולדה בשנת 1975, בוגרת בצלאל.
מורן נולדה בשנת 1979, בוגרת בצלאל.
המשפחה כל השנים גרה ברחובות ומתגוררים עד היום
בדירה של 3 חדרים בפרויקט שיש בו בריכת שחיה, חדר כושר ומחשב. פרוייקט יוקרתי.
בחגים נוסעים לבקר את אמא של אשתו וחוגגים איתם
בקיבוץ.
בשנת 1994-5 הצטרף לעבוד במועצה להסדר הימורים
בספורט והיה למנהל השיווק של אזור השפלה בירושלים.
מי שעזר לו היה מנכל הטוטו יצחק שני, כמובן שקיבל
רכב צמוד, עבד שם 17 שנה.
בריאות
דובלה סלב מבריאות לקויה, סוכרת ועוד, עקב מחלה
קשה איבד רגל אחת וקיבל גם את מחלת הסרטן.
הוא אושפז במשך חודשים וניצל בנס ואז יצא לפנסיה.
היה נס רפואי, אך בתאריך 11.5.2017 הלך לעולמו,
כשהוא חולה מאוד.
נזכור אותו כאדם עם נשמה, שחקן מצטיין, ואיש
משפחה למופת.
יהיה זכרו ברוך!
-