מתחים בין הוועד החקלאי למועצת פועלי רחובות
בין הוועד החקלאי למועצת פועלי רחובות, שני גופים שייצגו קבוצות שונות ודעות חברתיות שונות לחלוטין, היו מתחים רבים. סכסוכים פרצו ביניהם בעיקר על רקע הבנייה במושבה. אחד הסכסוכים הקשים היה כאשר אחד מבני המושבה הזמין פועלים מחוץ למושבה, מארגון בית"ר, לבניית בניין. הפועלים המקומיים הגיבו בכעס רב והפסיקו את עבודתם של הבית"רים בכוח ובאלימות. האירוע עורר רעש גדול במושבה ומחוצה לה. ההמולה שקטה לאט לאט, אך יחסי הידידות בין האיכרים לפועלים לא חזרו זמן רב לקדמותם.
התנגשות בין פועלים מקומיים לפועלים מבית"ר:
"ביום ו' הלכה ההתרגזות במושבה וגברה. הבית"רים יצאו לעבודה תחת משמר חזק של המשטרה... בצהריים הופיעה קבוצת האגרוף מתל אביב עם פטישים בחגורותיהם. הופעתם עוררה התרגזות עצומה בכל המושבה. עם בואם החלו לנהור מאות פועלים למקום הבניין. ב-3 אחה"צ הופסקה העבודה ואוטו מיוחד בא לקחת את אנשי האגרוף כדי להסיעם לתל אביב. בינתיים הלך הציבור וגדל במקום. כ-600 איש פנו בהפגנה לאגודת הנהגים דרום יהודה. הנאספים הסתדרו על המדרכות. משלחת של כמה חברים עלתה לדרום יהודה ודרשה מהנהלתה שתשפיע על חברם מקס הורקין שיפסיק את העבודה בבניין... ההתרגזות במושבה לא שככה גם בליל שבת ולמחרתו. בליל שבת היו התנגשויות בין פועלים ובית"רים. נפצעו אחדים. בליל שבת נופצו שמשות בית הפועלים על ידי נעלמים" (עיתון "דבר", 1934).
"מעשה הרס ברחובות: ביום ו' בבוקר, כשבאו הפועלים העובדים בבניינו של מקס הורקין, מצאו קירות הבית הרוסים. מועצת המושבה קראה לישיבה דחופה של חבריה. ה' גורודיסקי מצד המועצה, נשא נאום חריף נגד המקרה שקרה, והטיל את האחריות על מועצת פועלי רחובות, ודרש לפנות למושל המחוז בבקשה לאחוז בכל האמצעים כנגד מועצת הפועלים, בעד ההפקרות שהשתלטה באשמתה ברחובות. ב"כ הפועלים ניסה להסיר מעל ציבור הפועלים את האשמה הזאת ולהטיל את האחריות על כמה מחברי ועד המושבה התומכים בבית"ר. תחנת המשטרה במקום חוזקה עוד בהרבה שוטרים. כן נערכו בקיבוץ גבעת ברנר חיפושים וזיהויים" (עיתון "הארץ", 1934).