חסר רכיב

עליית סיטקוב - היוזמה

מתוך חליפת מכתבים שהתקיימה במהלך חודש נובמבר 1934 בין יצחק גרינבוים,[1] ראש מחלקת עלייה ועבודה בסוכנות היהודית לבין משה סמילנסקי מהתאחדות האיכרים, עולה כי הם הגיעו להסכמה בדבר הקצאה של 400 רישיונות (10% מהרישיונות לעוסקים בחקלאות) עבור התאחדות האיכרים אשר תשלח נציג מטעמה למזרח אירופה לבחירת העולים המתאימים לעבודה חקלאית. פעולה זו הוגדרה כניסיון ובמידה שיצליח יהיה לכך המשך.

האישור הסופי להבאת העולים התקבל בהתאחדות האיכרים רק בסוף ינואר 1935, כאשר תוקף הרישיונות עמד לפוג בתאריך 31/3/1935. כלומר, לרשות התאחדות האיכרים עמדו חודשיים לסייר בפולין, רומניה וצ'כוסלובקיה- לבחור 400 איש שמתאימים לעבודת החקלאות, להנפיק להם ויזות ולהעלותם לארץ ישראל.

למשימה זו נבחר יששכר סיטקוב, חבר ההנהלה בהתאחדות האיכרים. יששכר סיטקוב נולד בשנת 1888 באודסה, עלה לארץ בשנת 1908, היה מראשי ארגון "השומר". לאחר פעילות ענפה בתחומים שונים, התיישב בשנת 1926 ברחובות והפך לפרדסן ובמקביל המשיך לעסוק בפעילות ציבורית.

פרקים נוספים:
רקע
קשיים פוליטיים
בחירת המועמדים
העלייה לארץ
הקליטה ברחובות
סיכום
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
[1] העלאת העובדים החקלאיים השתלבה היטב באידיאולוגיה של גרינבוים כפי שהוא צוטט:
"שלושה הם הגורמים המכריעים בחלוקה זו - המצוקה, כוח התנועה וגודל ההשתתפות בבניין ובמציאת החומר האנושי הדרוש לבניין הארץ... אי אפשר לצעוק נגד עובדות היסטוריות. .... ובמקום הזה הריני מוכרח לבאר מהו פירושו של בניין, לפי דעתי אני: אם באים אל הארץ כדי לשמור על הגחלת שלא תכבה - אין זה בניין. אם מתוך שמירה זו באים לידי בניין רחוב או כמה רחובות באחת מערי הקודש - אין זה עדיין בניין לפי המובן שנתנו למילה זו בימי פינסקר והרצל... תנועת הבניין מתוך הכרה ומתוך דעת התחילה בארצות מזרח אירופה. מהן באו הבילויים ובוני המושבות הראשונות, משם באו הוגי מחשבות הגאולה, מארגני התנועה ומחזיקיה... "(פריסטר, ללא פשרה, עמ' 320)

כתב וחקר - ד"ר יואל פיקסלר
חסר רכיב