שכונת עזרא (שכונת הפועלים)

אחת השכונות הוותיקות ביותר ברחובות היא שכונת פועלים, הראשונה בארץ ישראל.

מצבם של הפועלים במושבה הצעירה (סוף המאה ה- 19) היה קשה, והם גרו בכל אשר מצאו - בתים, חדרים, מרתפים, עליות גג ואפילו אורוות. לאחר שנסתיימה עבודתם העונתית, הם התקשו בתשלום שכר הדירה. באותה תקופה "חובבי ציון" ממערב אירופה ו"חובבי ציון" ברוסיה, הקימו מרכז בפריז. חברת ההתיישבות "עזרא" החליטה לעשות מעשה בעזרת המרכז הזה- "יש בדעתם לייסד שכונת פועלים בתחומה של רחובות", זאת על מנת שלוין אפשטיין, שהיה בעל הרעיון להקמה, יוכל להשגיח שהדבר יעשה ב"כי טוב". לוין אפשטיין ערך תוכנית לישוב חמש משפחות על שטח של חמישים דונם, שייקנה מאחד מחברי "מנוחה ונחלה", "בקרבת המגרשים לבניני המושבה". בתרנ"ו, 14 לספטמבר 1896, הודיע עמיל מאירסון, המזכיר הראשי של "חובבי ציון" בפריז, כי הוא שולח 12,000 פרנקים בשתי מניות. חברת "עזרא" הברלינאית שלחה 10,000 מרקים להגשמת התוכנית, ו-4,000 נוספים קיבל לוין אפשטיין ממקורות אחרים.

התוכנית הייתה מפורטת- כל אחת מהמשפחות שייבחרו תקבל עשרה דונם קרקע, לכל משפחה תבנה חצר מגודרת ובתוכה בית בין שני חדרים ומטבח, רפת לבהמה ולול לתרנגולות. כל אלה על שטח של דונם אחד. תשעה הדונמים הנותרים יהיו לגן: לזרוע ירקות לנטוע אילני פרי. כל משפחה תקבל שתי פרות ותרנגולות אחדות. בזאת תינתן האפשרות לבני המשפחה לעזור לאבי המשפחה לפרנס את ביתו, בו בזמן הוא יעבוד במושבה.

בספרו "זיכרונותי" מספר לוין אפשטיין (עמ' 120-119): "חמש המשפחות הללו עבדו את אדמתם במסירות נפש ממש, ויהי להם לצרכיהם די חלב וביצים וירקות, גם עצי פרי נטעו ולא ידעו מחסור. לאט לאט השיגה ידם להרחיב את גבולות נחלתם ..." הנחלאות נמסרו לידי הפועלים בתנאי, שבמשך שלושים שנה עליהם להשיב שוויין. הנחלאות והבתים נרשמו בספרי הממשלה על שם הד"ר הירש הילדסהיימר מברלין, בתנאי כי אחרי שהפועלים ישיבו דמי שוויין של הנחלאות, תשוב כל נחלה ותרשם על שם בעליה".

המקום בו נבנו חמשת הבתים נקרא על-שם חברת "עזרא". לימים היה זה הרחוב השלישי במושבה, רחוב עזרא.

ראשיתה של רחובות, אסתר שטיין אשכנזי. תמצית מעבודה סמינריונית.

לקריאה על שכונות נוספות - כאן