משפחת גדסי

ילדיהם:

חבצלת (נישאה ליוסף כפיר), נולדה ב-1930

עמיאל, נולד ב-1939

נפתלי גדסי עלה לארץ ישראל עם הוריו, רומיה ואפרים. בשנים הראשונות חיו ועבדו בראשון לציון, ולימים הצטרפו לראשוני המתיישבים בנחלת יהודה הסמוכה, שם קיבלו נחלה, עסקו בחקלאות – פרדס ורפת. למשפחה נולדו עוד שני בנים. את השכלתו הפורמלית השלים נפתלי בלימוד עצמי.

לאחר נישואי מרים ונפתלי, הקימו את ביתם ברחובות. הם חוו תקופות קשות של חוסר עבודה, של מלחמת קיום, של מאבק ושל תחרות פועלים על מקום עבודה, על עבודה עברית, על שכר עבודה ועל זכויות העובד. כבעל משפחה נאבק להגיע למקום עבודה קבוע ומתאים לכישוריו.

נפתלי גדסי הקדיש את חייו לפעילות ציבורית - בשנות השלושים היה מזכיר ועד שעריים; בשנת 1929 נמנה עם מייסדי קופת מלווה וחיסכון לתימני שעריים וחבר המזכירות עד זמן קצר לפני פטירתו; היה איש ארגון ההגנה ופעיל במפא"י ועודד את הנוער להצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד; שימש במשך שנים אחדות חבר הוועד המפקח של קופת חולים במחוז יהודה והיה חבר בוועדה ציבורית מייעצת לפקיד השומה. כיוון שהפליא לכתוב ולהתנסח בעברית רהוטה שימש לפה והיה איש הקשר בין התושבים והמוסדות, ערך חוזים למתיישבי שכונת מרמורק, וביתו היה בית ועד לאנשי השכונה. על פעילויות ציבוריות אלה ועל מפעלים נוספים להם היה שותף הוענק לו בשנת 1978 ע"י מועצת העיר עיטור "יקיר רחובות". הרחוב נפתלי בן אפרים קרוי על שמו.

אורח חייו היה מיזוג בין מורשת יהדות תימן המסורתית לבין ערכי תנועת העבודה והדאגה למעמד הפועלים. עד זמן קצר לפני מותו עסק בכתיבת ספר על יוצאי קהילתו בארץ, לרבות עלייתו, חייו ופועלו.

בהיותה ילדה למדה מרים גדסי קרוא וכתוב בשיעורי ערב שנועדו לבנות העולים מתימן ועבדה בבתי האיכרים. בבגרותה שימשה כמבשלת במעונות יום של נעמ"ת ושל ויצ"ו עד פרישתה לגמלאות בגיל 70. הייתה אשת חיל שעשתה לביתה ולמשפחה, בעלת חוכמת חיים רבה. היא חינכה את ילדיה לקנות דעת והייתה מעורה בפוליטיקה המקומית.

בית הכנסת האחים משולם בשעריים הוקם על שם אביה. בית הספר "מעלות משולם" נקרא על שם אחיה, יוסף משולם, שהיה רב ידוע בשעריים.

הבת חבצלת נישאה ליוסף כפיר בשנת 1949 ונפרדה ממנו לאחר 12 שנות נישואין. היא חיה ברחובות. משנת 1962 ועד פרישתה לגמלאות בגיל 65 עבדה במוסד לביטוח לאומי. לאחר פרישתה המשיכה לעבוד במוסד לביטוח לאומי כמתנדבת.

הבן אבשלום נפטר צעיר.

הבן חובב היה ממייסדי קיבוץ נחל עוז ואחרי שנישא עבר לקיבוץ אורים. שם הוא חי עד היום.