חסר רכיב

רכישת קרקעות נוספות

במשך כעשרים שנה לא הרחיבה המושבה את גבולותיה, עד שהגיע מאנגליה יוסף אלקס ורכש 350 דונם מאדמות עקיר. על סמך הניסיון הזה התחיל משה סמילנסקי לקנות בשביל צעירי המושבה חלקות אדמה נוספות מעקיר. אח"כ קיבלו סמילנסקי וטוביה מילר הלוואה לקניית אדמות מסביב למושבה עבור התושבים. ההלוואה התקבלה מש' בלום, שעלה מאמריקה, ובעזרתה נקנו קרקעות מאדמת זרנוגה. את הקרקעות שנרכשו, קנו אנשים מאנגליה ובני המושבה. כולם נטעו על האדמות פרדסים. במשך השנים נרכשו מעקיר 3,000 דונם, חלקם עבור המושבה וחלקם בשביל הקרן הקיימת לישראל. ועל אדמות אלה ועל חלקים מאדמות זרנוגה, הוקמו כעבור שנים: כפר ביל"ו, גבעת ברנר, קבוצת שילר, כפר מרמורק וכפר גבתון.

בשנת 1927 קנה משה סמילנסקי 1,050 דונם נוספים מערביי הסביבה, עבור החברה האנגלית "אנגלו פלשתינא ציטרוס קומפני". יחד עם האדמה לאגודה רכש סמילנסקי 1,000 דונם נוספים גם למען קק"ל, לשם הרחבתה של גבעת ברנר. בסיועו של טוביה מילר קנתה חבורת יהודים מחו"ל, רובם מאמריקה, שטח נרחב מהכפר נענה, עליו נטעו פרדסים. ליד הפרדסים הללו קנתה קק"ל חלקת אדמה עליה נוסדה קבוצת נען. רחובות הוקפה ישובים חדשים.

כשנבחרה רחובות כמקום מושבה של תחנת הניסיונות לחקר חקלאי, התבקש סמילנסקי לרכוש גם את חלקו המערבי של "הר החול". השטח שנרכש היה גדול מכפי הדרוש וחלקו נמכר לאנשים שונים. תחנת הניסיונות התבססה על כל "הר החול", משני עברי הדרך העולה לתל-אביב, ולידה על הקרקעות הפרטיות הוקמה "שכונת מילר" (ע"ש האחים מילר, שהיו בין רוכשי הקרקעות הפרטיות).

כך המשיכה המושבה לגדול ולהתפתח. שטחים נרחבים הוקצו לבניין, נפתחו רחובות חדשים ונבנו בתים רבים. שטח אדמת "דוראן", שנרכש בשנת 1890, היה 10,624 דונם. בשנת 1950 הגיע שטחה של רחובות ל 17,760 דונם. 1,964 בניינים נספרו ומספר התושבים היה 16,000.
חסר רכיב