ביטחון והגנה - עשור חמישי 1938-1929
בשוך מאורעות תרפ"ט, נראה היה כי החיים שבים למסלולם. כ- 1,200 פועלים ערבים שבו לעבוד במושבה, ותפסו את מקום הפועלים היהודים. מועצת פועלי רחובות פעלה לצמצום האבטלה ולקבלת פועלים יהודים במקום ערבים.
ב-1930 הועבר הפיקוד על ארגון "ההגנה", לידי מפקדה ארצית, שהייתה כפופה למרות הוועד הלאומי. ההגנה סייעה ברכישת נשק ותחמושת ליישובים. בשנה זו גם הוקמה תחנת משטרה במושבה. השוטרים לא הצליחו למנוע את הפגיעה ברכוש, והמושבה נאלצה להעסיק שומרים רוכבים, ע"ח המועצה. נשקם של השוטרים היה רובים צבאיים בריטים, "השוטרים המוספים" הסתפקו ברובי צייד, ובנוסף היו במושבה מספר אקדחים . הרישיונות לנשיאת הנשק היו אישיים, אך הנשק נשמר לרוב בתחנת המשטרה, בפיקוח מפקד המשטרה.
במאורעות 1939-1936 (המרד הערבי) היו פגיעות בנפש וברכוש. ב-1936 נרצחו שני פועלים בפרדס, ב-1938 נהרגו בשתי תקריות, הנוטר אריה בן שמריהו, נהרג בפרדס ו-7 נוטרים ששמרו על פועלי חברת החשמל, נהרגו ליד מסמיה, בתקרית אחרת נפצעו 4 פועלים . אוטובוסים הותקפו וכמה מהנוסעים נפצעו, בתי אריזה ומכוני מים בפרדסים הועלו באש [1].
להגנה על המושבה ושדותיה גויסו צעירים רבים, ששירתו כ"שוטרים מוספים"[2] הישוב בארץ התגייס לעזרה. ב- 1938 הוקמה קרן "כופר היישוב", שגייסה כספים מתרומות וממס שהוטל על הנסיעות בתחבורה הציבורית, סיגריות, שעשועים וכו' . הכספים סייעו לישובים במאבקם בטרור, ישובים בוצרו, הוקמו עמדות וגדרות תיל, ולכמה ישובים אף נסללו דרכי ביטחון. כמו כן מימנה הקרן חלק מעלויות שכר של ה"שוטרים המוספים".
מאורעות 1939-1936 הותירו את המושבה במצב קשה, ההכנסות ממסים ירדו והיה הכרח לפטר חלק מהשומרים [3]. ערביי הסביבה ניצלו זאת, ושוב פקדה את המושבה מכת גניבות. כדי להתגבר על כך, הוחלט לתגבר את השמירה.
בסוף העשור, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החל הישוב בארץ להיערך לבאות. ביולי 1939 הקימה הסוכנות היהודית משרד, שיטפל במערכות הג"א, כיבוי אש ומגן דוד אדום, כחלק מההכנות להתגוננות בפני התקפות גז והפצצות מהאוויר. [4] גם המושבה החלה להיערך למצבי חירום, לראשונה הוקמה תחנת כיבוי אש במושבה , נבחרה ועדת מצב, שתפקידה היה הפעלה ואחריות על ציוד שירותי התגוננות בפני התקפות אוויר, מד"א וכיבוי אש [5]
המושבה במאורעות 1939-1936
הערות ומקורות:
[1] "דבר" ,1.7.1936,1.6.1936 , 15.8.1936, 25.8.1936 ,30.8.1936, 7.9.1936 .9.1936,[ 11.9.1936, 13.3.1938, 14.3.1938, 12.12.1938 , 19.12.1938[2] גרשון ריבלין (עורך), לאש ולמגן,, תולדות הנוטרות העברית, הוצאת מערכות, 1963.: פרט לצבא, פעלו בארץ כמה גופי ביטחון , המשטרה הרגילה, גפירים שהיו שריד מהתקופה העות'מאנית , היו אלה שומרים בשכר, , שמומנו ע"י הישובים ,לבשו מדים הדומים למדי המשטרה והורשו לשאת נשק , לרוב רובי ציד. "שוטרים מוספים" : במאורעות 1939-1936 גויסו צעירים יהודים למשטרה הבריטית ככוחות עזר, לסייע לישובים. הם היו כפופים למרות המשטרה. בעלות החזקתם התחלקו הישובים, הממשלה והסוכנות היהודית. מהגפירים והשוטרים המוספים ,הפכו לגוף שנקרא "משטרת הישובים העבריים" ,ומגויסיה נקראו נוטרים . הנוטרים היו כפופים רשמית למשטרה הבריטית, רובם היו חברי "ההגנה" ופעלו בשמה., הם החלו להופיע ב-1936, לבושים בגדי חקי, סרט שוטרים מוספים בזרועם . בשעת חרום ניתן היה לגייס מתנדבים מקרב האזרחים,היו משביעים אותם ומציידים אותם במדים או בסרט שרוול בלבד. מתנדבים אלה פעלו ללא שכר, ונקראו "שוטרים מיוחדים" או בלשון הישוב "מושבעים" .
[3] "הארץ"25.11.1939
[4] "דבר" 17.5.1940
[5] ארכיון רחובות , תיק כיבוי אש 14.4.1938, 24.4.1938: תיק כיבוי אש, ועדת המצב ,1.1.1940 : "הארץ" 18.6.1940 .
עוד על ביטחון והגנה - כאן
חקר וכתב - יהודה בן בסט