פיינשטיין חנניה (1888 – 1965)
שימש כרופא המושבה בין החודשים אפריל – יולי בשנת 1923.
נולד בחשוון תרמ"ט (אוקטובר 1888) בבריסק (ליטא). בנם של יעקב ישראל וחינקה רייזל לבית ליפמן. ב- 1898 נלווה לאביו בביקורו הראשון בארץ ישראל, ונשאר אצל סבו יונה צבי פיינשטיין, בנווה שלום ביפו (סבו גורש מראשון לציון על ידי פקיד הברון, בגלל השתתפותו ב"מרד האיכרים" נגד פקידות הברון). בזמן היותו אצל הסב למד ב"אליאנס" ביפו ואחר כך בבית המדרש למורים של "חברת עזרה" הברלינאית, בירושלים.
חנניה פיינשטיין הופיע בהצגות של צעירים, בחגיגות המסורתיות שהתקיימו ברחובות, בחול המועד פסח. היה ממייסדי "חברת ההגנה" ברחובות, ועד 1910 היה מזכיר החברה. ב- 1910 התחיל ללמוד רפואה בקנינסברג. ב- 1915 נשלח לעבוד עם ד"ר תאודור זלוציסקי בבי"ח של ה"צלב האדום" הגרמני באיסטנבול(קושטא). אחרי המלחמה, בנובמבר 1918 נסע לגרמניה והתמחה שם ברפואה משפטית. שב לרחובות בשנת 1922.
ד"ר פיינשטיין, שימש כרופא המושבה למשך כארבעה חדשים מאפריל 1923, אז סיים ד"ר שמעון אנטין את תפקידו, ועד לבחירתו של ד"ר וינשל כרופא המושבה ביולי 1923. מספרים עליו כי היה מגיע רכוב על חמורו לביקורי הבית במושבה.
ב- 1924 נשא לאישה את בת רחובות, דבורה אהרונוביץ. בשנים 1926-1931 עבד בחיפה. אח"כ שב לרחובות. בעקבות התקף לב הפסיק לקבל חולים בבית וקיבל משרה במשטרה המנדטורית. במסגרת זו סייע רבות לאנשי "ההגנה" והאצ"ל. במלחמת העצמאות ליווה שיירות לירושלים. אח"כ היה רופא בלשכות הגיוס בדרום המדינה עד לפרישתו ב- 1959. בשנה זו עבר עם רעייתו לירושלים כדי להיות קרוב לבתו ונכדתו. היה בולאי חובב. נפטר בירושלים ב- 18 במאי 1965 ונקבר ברחובות.
תדהר דוד, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ע' 1659, 4805)
עדות בעל פה של יעקב(קובה) להד, אחיינו.