האסיפה הכללית הראשונה של המושבה רחובות התכנסה בי"ט כסלו תרנ"א (1.12.1890). בישיבה השתתפו 16 ממייסדי המושבה – 15 גברים ובתיה מקוב. האסיפה התקיימה בבית הראשון שנבנה במושבה - ביתו של יהודה לייב יוספזון (...

הפרוטוקולים בארבעת העשורים הראשונים של המושבה, בשנים תרנ"א עד תרצ"א, 1891 עד 1931 מבוא המושבה רחובות נוסדה בשנת תר"ן – 1890 כמושבה חקלאית של עובדי אדמה. במהלך שנותיה נוספו במושבה כיחידים בעלי מקצוע שו...

בשנת 1950 שינה משרד הפנים את מעמדה של רחובות ממועצה מקומית לעירייה. ההכרזה על רחובות כעירייה התבצעה לאחר שיו"ר המועצה המקומית, בן-ציון הורוביץ, פנה לממונה על המחוז וביקש להכריז על רחובות כעירייה. הנימ...

בית המועצה בשנת 1922 הציע הנציב העליון, הרברט סמואל, להפוך את המושבה למועצה מקומית. חברי האסיפה הכללית , שביקשו לשמור על עצמאות המושבה, דחו את הרעיון באמרם: "לא מדובשה של סמכות מוכרת ולא מעוקצה של חוק...

בין הוועד החקלאי ל מועצת פועלי רחובות , שני גופים שייצגו קבוצות שונות ודעות חברתיות שונות לחלוטין, היו מתחים רבים. סכסוכים פרצו ביניהם בעיקר על רקע הבנייה במושבה. אחד הסכסוכים הקשים היה כאשר אחד מבני ...

בשנת 1920 הונח היסוד להסתדרות הכללית של הפועלים בארץ, שנקראה אח"כ לשם קיצור "ההסתדרות". גם ברחובות, כמו בשאר המושבות, הוקמה ע"י "ההסתדרות" מועצה של הפועלים המקומיים – "מועצת פועלי רחובות" (מ.פ.ר). מ.פ...

בשנת 1923 נקראה אסיפה כללית של כל החקלאים במושבה, והוחלט להקים ועד חקלאי מיוחד לענייני החקלאים. הצורך בהקמת הוועד החקלאי התעורר עם העלייה במספר התושבים הלא חקלאיים ברחובות, והצורך להקים ועד, שיגן על ע...

עד 1906 נוהלו ענייני המושבה בהתאם לעקרונות ולנוהל המעשי שנקבעו עם ייסודה. במהלך אותם השנים נוספו למושבה תושבים שלא היו איכרים, אלא בעלי מקצועות שונים שנהנו משירותיה. ניסיון לצרף אותם למעגל משלמי מסי ה...

לצד הוועד היתה קיימת " האסיפה הכללית " – פורום שבו התכנסו תושבי המושבה "בעלי זכות דעה". האסיפה הכללית בחרה את חברי ועד המושבה וועדות המשנה, אישרה את תקציב הוועד, החליטה על הקמת וביטול מוסדות ציבוריים,...

יעקב ברוידא ולוין אפשטיין לקחו לוורשה את המפה והקושאנים. עם בואם כינסו את חברי "מנוחה ונחלה" לאסיפה, שנמשכה שלושה לילות. מכיוון שאסור היה לקיים אסיפות המוניות, נשכר אולם חתונות והאסיפה התקיימה בצלן של...

לעבודה המלאה - כאן מייסדי רחובות - אגודת "מנוחה ונחלה" ומתיישבים בודדים - "היחידים", שאפו להקים מושבה עצמאית של איכרים יהודים, שתשמש דגם לחברה מתוקנת. זאת, בניגוד לנעשה במושבות היהודיות, שקדמו לרחובות...

בשנים הראשונות היה ועד המושבה - "הארגון היחיד, אשר על פיו נחתכו כל ענייני החיים של רחובות" (זכרונותי, לוין-אפשטיין). ועד המושבה ניהל את כל ענייני המושבה ועסק בכל תחומי החיים: חינוך, רפואה, משפט, שמירה...

האסיפה הכללית הראשונה של תושבי המושבה החלה, על פי עדותו של לוין אפשטיין, ברחובה הראשי של המושבה, כשהמתיישבים הגיעו לקבל את פניו, עם הגיעו למושבה מוורשה. בגלל התארכותה של האסיפה עברו המתכנסים להמשך הדי...

ועד המושבה ברחובות, שנבחר לראשונה בסוף שנת 1890, ניהל וארגן את כל תחומי החיים הציבוריים, ולעתים אף האישיים במושבה. הוועד היה: "המוסד ההנהלתי העברי הראשון הראוי לשם זה. זה היה ועד שניהל את כל ענייני המ...