לבד מהקבוצה הראשונה של הפועלים שהגיעה לרחובות בשנים הראשונות, היו במושבה כל השנים מספר קטן של פועלים קבועים, בשנת תרנ"ט (1889) היו בה 11 משפחות של פועלים, 50 נפשות מתוך 283 תושבי המושבה. המשבר הגדול ע...

סופרי העלייה הראשונה, בני אותה תקופה, ובהם משה סמילנסקי, העלו לא אחת על נס את היחסים האידיליים ששררו בין פועלים לאיכרים במושבות בימי העלייה הראשונה, בעיקר ברחובות. לניגודים המתעוררים בכל עת ובכל מקום ...

פועלי רחובות, ואנשי "הסתדרות העשרות" בראשם היו חוט שדרה בהגנת המושבה. כאן בולט כבר היסוד האידיאי שבהגנה, המתבטא בשם ההסתדרות וסמליה, בצורות ארגונה והיערכותה ואף בחיי היום יום. בהדרכת ה"עשרות" היו פועל...

באותם ימים של בראשית, היו במושבה חיים ציבוריים ערים. הפועלים חיו אז חיים משותפים: יחדיו היו בעבודה, ביציאה אליה ובשיבה ממנה; יחדיו היו במטבח המשותף, ובשינה בעליית הגג ובפינות אחרות. על לכידותם וגיבושם...

שלא כמו במושבות אחרות, ברחובות, כבר מההתחלה, היתה דאגה לתנאי המחייה והמגורים של הפועל היהודי, והתפתחה מערכת יחסים טובה בין הפועלים לבין האיכרים. מספר לוין אפשטיין: "...החלטנו להעביד במושבתנו פועלים יה...

הפועלים הגיעו למושבה רחובות כבר עם הקמתה ב- 1890. פועלים אלה עלו לארץ ישראל עקב החמרה נוספת במצבם של היהודים ברוסיה וגזירות שהוטלו עליהם. גל עליה זה כונה "עליית הבהלה" של ימי טיומקין, במהלכו עלו כ-5,0...