גיורא בן ארי- ראיון אישי [כדורגל ברחובות]

 

נולד ברחובות בבית היולדות הישן ברח' בנימין בתאריך 15.4.1947, אח תאום לאיתן.

היה בגן ילדים ברח' האימהות, הגננת הייתה ליל דוייטש.

למד בבית הספר בין חינוך מכיתה א' – ח', המורות שלו היו יהודית חיים גליץ, יפה ודוב מורה לחקלאות.

לאחר מכן למד בבית הספר אורט ברחובות במגמת מכונאות, המורים היו מנחם ולינסקי, חיים רוטלמן, רוזנר והמנהל היה מזיא, מורה להתעמלות היה יעקב סנדלר, סיים 4 שנים באורט רחובות.

התגייס לצה"ל בשנת מחזור אפריל 1964. היה בחיל החימוש בבה"ד 20, שירת 3 שנים בבית הספר לחימוש כמדריך מכונאי טנקים, לאחר מכן בשרות עצמו שיחק כדורגל בנבחרת פיקוד הדרכה. במשחקי גביע הרמטכ"ל, האימונים היו בצריפין ובאחד האימונים פגש את מיקו בלו ממכבי תל אביב ששאל אותו היכן הוא משחק ואז גיורא הועבר להשתלמות בג'וליס, ראה אותו השחקן שמילוביץ ממכבי רחובות שהיה רס"ר בקבע והוא השאיר אותו בנבחרת גייסות השריון.

לפי בקשת המפקד של גיורא להחזיר אותו לפיקוד ההדרכה ואמר לו "אתה משחק רק אצלי ואתה תהיה המדריך עד השחרור", ובעיקר היה מדריך לרחובותיים, עזר במילוי טפסים לשחרור הביתה.

גיורא השתחרר בשנת 1967 לפני מלחמת ששת הימים, היה מבוקש מאוד כמכונאי לתעשייה אווירית. היה קצין טכני של 122 במטוסי תובלה (דקוטות) והוציא רישיונות לטיסה ואימון.3

עבד בתעשייה אווירית במשך 50 שנה והיה חבר ועד בכיר יחד עם חיים כץ.

היה מעורב במגזר האתיופי לטיפול נגד פיטורים שחלק מהם יישארו וחלק ישוחררו לביתם ודאג לקלוט אותם בעבודה, היה חבר ועד שנים רבות.

היה מיודד מאוד עם שמעון פרס ז"ל.

קוריוז- שמעון פרס לפני נסיעתו לארה"ב לחתימת ההסכם קיבל הזמנה לנכדתו של גיורא שערכה בת מצווה בגן הפקאן ומהלשכה הודיעו שהוא לא יוכל להגיע בגלל ההסכם.

ההפתעה הייתה גדולה, בשעה 20:30 הגיעו אנשי ביטחון ששמרו שם ואז הגיע שמעון פרס, במקרה נוגנה שם מוזיקה של משיח משיח וכולם הריעו לפרס, הייתה הצעה של רפי אלול שגיורא ינהל את הבחירות ברחובות והם ניצחו בגדול.

יצחק רבין ז"ל ביקש להיפגש עם גיורא בקשר לעזרה ברחובות כדי להיבחר , כך היה בשנת 1992.

לאחר רצח רבין היה מפגש לפני הבחירות אצל רפי אלול של כל חברי הכנסת, גיורא ביקש את רשות הדיבור ואמר להם "אתם יפי נפש כל אחד דואג לעצמו, אתם לא דואגים לפרס".

גיורא היה איש אמין ואהב את מפלגת העבודה אך אז פנה אליו חיים כץ והודיע לו "אני שם עליך את כל העדה האתיופית, תדאג  להם ויש לי בקשה, אתה מייצג את הליכוד ולא מפלגת העבודה.

עבר לליכוד והיה בוועד הפועל עם עופר עיני, היה נציג בהסתדרות של התעשייה האווירית כ-5 שנים ואז החליט להיבחר לרשות המקומית ברחובות מטעם הליכוד לשני קדנציות.

בעירייה היה ממונה על  אגף שפע, עבד יום ולילה, הכול בהתנדבות, וכן החזיק ותמך בקהילה האתיופית.

ראש עיריית רחובות מר מלול אהב את גיורא על השקעתו הרבה ועבודתו ונאמנותו, לאחר שני קדנציות פרש מפעילותו בעירייה.

 

ספורט

התחיל בגיל צעיר מאוד, שיחקו כדורגל במגרשים פנויים ברחובות.

שיחקו אתו החברים הבאים: איתן בן ארי, אבנר פרליס, יורם ארנשטיין, משה אידלמן, דוד סרנגה, היו משחקים בליגה פנימית שכונה מול שכונה.

התחיל בנוער של הפועל רחובות בליגה עילית, שיחקו עם גיורא יורם ארנשטיין, בולי, רני מקיבוץ נען, רוני מוסקוביץ, יעקב קליימן, טוני שרעבי ז"ל, המאמנים היו יוסף ליברמן יוז'י, מנהל הקבוצה ירח מנצור.

עבר לשחק בקבוצת הבוגרים של הפועל רחובות יחד עם יורם ארנשטיין, ציון פרג'ון, יוסי קמרינסקי, שיעה גרינברג, משה גרינברג, יואש לוי, רוני מוסקוביץ, דב רסלר, דני שטרנפלד במשך מספר שנים עד שהוחלט ע"י מועצת הפועלים לאחד בין הקבוצות הפועל מרמורק והפועל רחובות לקבוצה אחת שנקראת הפועל מרמורק רחובות.

השחקנים הטובים שעברו לשחק במרמורק: גיורא, יורם, רוני, יואש, ציון פרג'ון.

המאמן היה יהודה חדד שעבד בקבוצה ואימן מספר שנים.

תמיד מרמורק שאפה תמיד לעליה. היריבות היו מכבי רמת עמידר, הפועל חולון, הפועל לוד, מכבי שעריים ועוד.

מאמנים נוספים שאימנו את גיורא במרמורק היו: ג'רי חלדי, יצחק שימחי, גיגי כהן, הקבוצה עלתה לליגה הלאומית לאחר שניצחה את מכבי שעריים במשחק קובע באצטדיון קיריית אליעזר בתוצאה 2:1 למרמורק.

בליגה לאומית משחק אחד התקיים בקריית אליעזר בו ניצחה הפועל מרמורק את מכבי חיפה 2:1

אחד השערים הבקיע גיורא בן ארי בשנת 1972.

באותו משחק פגשו את גיורא המאמנים עמנואל שפר ודוד שווייצר ואמרו לו שהוא בעל כושר גופני מעולה.

במשחק ליגה נגד מכבי רמת עמידר שהייתה קבוצה טובה מאוד, המשחק נערך בעמידר, גיורא שהיה מאוד מהיר נתקל בראשו בחומה וסבל מזעזוע מוח אך המשיך לשחק וכבש שני שערי ניצחון.

במשחק נגד הפועל חיפה בחיפה היה להפועל חיפה שחקן בשם אבא גינדין וגיורא היה עובר אותו במשחק, ואבא גינדין התרגש שהוא עבר אותו ונכנס בו ברגל וגרם לגיורא נזק רציני, הוא שכב בבית החולים.

במשחק ליגה שנערך בנס ציונה, היתה לגיורא שבר בכתף,  חבשו את ידו, הוא סבל מאוד מכאבים, הוא ספג מכות רבות במשחק ומרמורק ניצחה 2:1 את סקציה נס ציונה.

יש לציין את אביו של גיורא שרגא בין ארי שהיה בעברו איש ספורט, מורה להתעמלות בביה"ס בית חינוך, השקיע ומסור להפועל רחובות.

לגיורא אח בשם יעקב טוכמן שהתגייס לצה"ל בשנת 1953 ונהרג כחייל בקיבוץ נחל עוז בגבול עזה, הוא שמר על הבאר עם שני חבריו, הגיעו לשם ערבים וביקשו ממנו סיגריה, הם הוציאו סכין ודקרו אותו למוות.

ההודעה להורים נמסרה רק לאחר 4 ימים, גיורא היה בן 6. המשפחה הגיע כל שנה לאזכרה בנחל עוז. למשפחה הייתה טראומה גדולה, יעקב למד במקס פיין כחשמלאי ועבר לעבוד במכון ויצמן, באופן זמני, לאחר מכן היה אחראי על החשמל בנחל עוז.

אח  נוסף שמו דבר בן ארי, שיחק כדור יד בהפועל רחובות במשחק 11, היה חבר קיבוץ יוטבתה שם גר כל חייו, נפטר לפני כ-4 שנים.

גיורא היה שחקן נשמה, הן בכדורגל והן בכדוריד, היווה דוגמא אישית לחבריו.