חסר רכיב

כלכלה וחקלאות

טרם הקמתה של רחובות, הדגישו מייסדיה את עקרון העצמאות ועבודת אדמת הקודש: "אנחנו צריכים לבנות מושבה למופת, בכספנו אנו, מבלי כל עזר או הלוואה. למען יראו כיצד בונים וכיצד מנהלים מושבה בארץ" (לוין אפשטיין).

את עצמאותם הכלכלית תכננו התושבים להשיג באמצעות גפנים, שניטעו על שטחים נרחבים מסביב למושבה. כאשר החלו הגפנים לתת פרי נתקלו בני רחובות בקשיים במכירת תוצרתם ולבסוף "נאלצו" לבקש מהברון רוטשילד, שיקבל את ענבי רחובות ליקב בראשון-לציון. חלק מהתושבים, במיוחד "הצעירים", התאבלו על עזרת הברון כי ראו בה את איבוד עצמאותם ועקרונותיהם.

ענף הגפנים נקלע לקשיים כלכליים, ובשנת 1907 נעקרו רוב הגפנים במושבה ובמקומם ניטעו, בעיקר, כרמי שקדים. למרות המצב, חלק מכורמי רחובות לא ויתרו על חלומם הישן והחליטו להקים ברחובות יקב, שהיה סמל לשאיפת בני רחובות לעצמאות כלכלית.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוכה ענף השקדים מכה ניצחת, ע"י הזחל של חיפושית הקפנודיס, ואיכרי המושבה החלו לטעת פרדסים. ענף ההדרים נתן לרחובות את התנופה שלה ואת המרכזיות שלה מבחינה כלכלית. הפרדסים הרבים שסבבו את המושבה, בתי האריזה שהוקמו סמוך לתחנת הרכבת ומפעלים לתעשיות פרי הדר, הפכו את רחובות לצומת מרכזי לפרי ההדר בארץ. שנים רבות נחשבה רחובות לעיר ההדרים ולא בכדי מופיע פרי הדר בסמל העיר.

במהלך השנים, עם הגעתה של אוכלוסייה עירונית חדשה ובעקבות משברים שפקדו את ענף החקלאות, איבדה רחובות את צביונה החקלאי. מאלפי הדונמים של גפנים, שקדים ופרדסים, נותרו מאות דונמים של מטעים, ששטחם הולך ומצטמצם עם השנים.

לתקציר עבודתו של ד"ר עמיעד ברזנר - כלכלת רחובות כמושבת כרמים 1890 -1918- כאן

ועוד בנושא החקלאות:
חסר רכיב