תקנות "מנוחה ונחלה" וספר הברית
יעקב ברוידא ולוין אפשטיין לקחו לוורשה את המפה והקושאנים. עם בואם כינסו את חברי "מנוחה ונחלה" לאסיפה, שנמשכה שלושה לילות. מכיוון שאסור היה לקיים אסיפות המוניות, נשכר אולם חתונות והאסיפה התקיימה בצלן של החתונות.
בישיבות, שהתקיימו בכ"ג-כ"ה באלול תר"ן (23-21 לספטמבר 1890), נקבעו תקנות מפורטות וסדרי ניהול קפדניים לחברת "מנוחה ונחלה". כמו כן אושר "ספר הברית" - כתב התקשרות בין "היחידים" הגרים במושבה לחברי "מנוחה ונחלה".
ספר הברית עסק בתקנות הנוגעות לניהול ולבניית המושבה, ביניהן: פירוט מספר הדונמים של כל בעל נחלה, סדרי הקמת הבתים הפרטיים, גודל הבית ומהיכן יילקחו האבנים לבנייתו, התכנון הפיזי של המושבה, הבארות ורכוש המושבה הציבורי וחובות התושבים. כמו כן, נקבע שבעלי הנחלות ישאו בהוצאות הכלליות ולא ניתנה רשות למכור נחלה או להשכירה בלי הסכמת רוב החברים. באסיפה הכללית השנייה, שהתקיימה בסוף שנת 1890, חתמו על "ספר הברית" שמונה עשרה מבעלי הקרקעות היחידים ושני נציגים מ"מנוחה ונחלה".
יעקב ברוידא נבחר ליו"ר החברה בורשה וזאב גלוסקין למזכיר. למנהל הנחלה בארץ נבחר לוין-אפשטיין ולעוזריו: שלמה גולדין כגזבר ואהרון אייזנברג כגנן. עם לוין-אפשטיין נחתם חוזה, המפרט את החובות ואת הזכויות של מנהל המושבה. לוין-אפשטיין התחייב "לקחת תחת הנהגתו את כל האחוזה המשותפת לעבדה ולשמרה, לחרוש ולזרוע לבנות ולנטוע ובכלל למלאות שמה את כל הדרוש לבנין המושבה ושכלולה על צד היותר טוב ולמלאות כל פקודות שולחיו בעתן ובזמנן באמת ובאמונה בתם לבב ובכישרון ודעת ..." .
אגודת "מנוחה ונחלה" פעלה במשך שבע שנים, בין השנים 1897-1890. בחודש אפריל (ניסן) 1897, הוחלט לערוך הגרלה בין חברי "מנוחה ונחלה" ולחלק את האדמה, שעובדה עד אז בשותפות ע"י נציגיה במושבה. ההגרלה נערכה כך שבעלי הקרקע קיבלו חצי מנחלתם אדמה זיבורית, והחצי השני – אדמת עידית. רכוש החברה ושני הבתים שנבנו על ידה נמסרו לרשות הציבור.
משה סלור מפתח תקווה שהוזמן למושבה, מדד מחדש את כל הנחלות ורשם מפה לכל אחת. כל הנחלות נרשמו ב"ספר האחוזה", שבו רשמו את זכויותיו של כל תושב על נכסי הדלא-ניידי שלו.