מיקי מיכאלי- ראיון אישי [כדורגל ברחובות]

נולד  בבוקרשט רומניה בתאריך 27.11.1944, המשפחה עלתה לישראל בהיותו בן 4 בשנת 1948.

אחרי מלחמת העולם השנייה ביוני 1948 הגיעו לארץ ליפו, שם גדל ליד מגרש מכבי יפו הישן.

היה בגן ילדים ביפו, למד בבית ספר המרכזי שם שהוחלף יותר מאוחר לביה"ס ויצמן, למד מכיתה א'-ח'.

קיבל מלגה שלא נוצלה בגלל מצב כלכלי קשה של ההורים, יצא לעבודה כפועל אריגה, עבד במשמרות 24 שעות, 3 משמרות, קיבל 5 לירות ליום, בסוף השבוע קיבל 30 לירות לשבוע.

הכסף נמסר לאמו והם נתנו לו 5 לירות.

גדל במגרש מכבי יפו ששיחקה בליגה הלאומית, שיחקו אז השחקנים הבאים: אנג'ל, סרוג'ין, בוחוס הארמני, מירנדה, ברוך לוי, טורקו, אלה היו אלילי הילדות של מיקי.

לשכונה שבה גר הגיע מוצי ליאון ושיחק איתם בגולות ועוד, והם חברים עד היום.

מיקי שיחק כדורגל בנערים של מכבי יפו, נערים ג', מוצי שהיה מבוגר ממנו בשנה שיחק בנערים א'.

מיקי היה כוכב הקבוצה ושאל אותו המאמן "מה אתה לשחק, חלוץ או שוער " ומיקי ענה "שוער".

בנערים אימן אותו צ'וצ'קו לוי וזו הייתה קבוצת נערים ב'.

לאחר מכן עלה לנערים א', המאמן היה מישו, באותו זמן החליט להיות שוער סופית והפסיק לשחק במכבי יפו.

הלך למבחנים בהפועל ת"א, אבל ביקשו ממנו שיביא נעלים, למיקי לא היה כסף והפסיק לשחק ושיחק רק בשכונה.

בגיל 15 וחצי עבר לשחק בקבוצת גדנע עודד בנוער ב' וקיבל שם נעלים, באימון הראשון עשו מבחנים, האיש שעשה את המבחן היה ש. בן יהונתן, בבעיטה אחרונה שבר למיקי את כף היד ואז הודיעו למיקי שיתקבל, תוריד את הגבס ותתחיל להתאמן וזאת בשנת 1959.

מיד זרח כוכבו, אחרי שנה עבר לגדנע יהודה, המאמן היה שמואל (שוני), שיחק שם עד הגיוס לצה"ל.

לפני הגיוס רצה לחזור למכבי יפו, השוער שם היה ציון דגמי, שחשש על מקומו ואמר למיקי תברח ממפה ישקרו אותך, לא התאמן עד הגיוס לחיל שריון, שם עשה טירונות. ובסוף עמי פסטל סידר למיקי לשחק בחיל השריון, שיחקו שם ומוטלה שפיגלר, מוצי ליאון, בן ברוך, דני בורסוק, ויחזקאל קצב.

השוער הראשון שהיה שם ציון דיגמי ומיקי היה שוער שני, באותה שנה זכתה חיל האוויר בגביע הרמטכ"ל.

מיקי שיחק כשוער בחיל השיריון ולקחו את הגביע בשנים 1962-3.

בגלל הכדורגל עשו אתו "ג'ובניק", היה ספק מזון, והאחראי עליו אלי שרעבי שהיה מגן ימני מחליף במכבי שעריים, ושכנע אותו לעבור, להתאמן ולשחק במכבי שעריים.

למיקי לא היו שום הצעות ואז הגיע לשחק במגרש החול בשערים.

במשחקי האימון של תחילת ליגה א', הקבוצה הייתה מפורקת, כל משחק חטפו חמישיות במשחקים.

בגלל המרחק שהיה נסע באוטובוסים והיה לו מאוד קשה, ובזמן הזה היה  ישראל חליבנר ואז מיקי החליט לפרוש כי היה קשה, ואז אדם בשם עמירה לוי נתן לו 5 לירות לנסיעות ואז החליט להמשיך לשחק.

נסע עם ישראל חליבנר לאימונים ולמשחקים והיה מחזירו לביתו.

הקבוצה עלתה לליגה לאומית, בתחילת הדרך בליגה א' שיחקו במגרש מכבי רחובות, מגרש חולי.

בליגה הלאומית שיחקו במגרש הפועל שם היה דשא.

מיקי היה שוער ברמה גבוהה, שלט ברחבה והיה תופס כדורי גובה ודאג למתפרצות.

במשחק ליגה נגד הפועל חיפה, חיפה נצחה 7:2 את שעריים, כוכב המשחק היה יהודה חדד.

יהודה חדד כבש שערים רבים , אך מעמדו לא היה איתן בחיפה, והשערים שהבקיע ביססו את מעמדו, ולטענת אוהדי שעריים, חלק משחקני שערים עזרו ליהודה חדד להבקיע שערים כי שעריים לא הייתה בסכנת ירידה, באותו יום מיקי כעס על השחקנים והחליט לעזוב.

בשנת 1968 בהתנגשות עם צבי סינגל במגרש קטמון בירושלים שבר מיקי את רגלו, לא שיחק חודשיים

חזר לשחר לפני הזמן, ובמשחק הראשון שחזר שבר את אותה הרגל תוך כדי ריצה לכדור, ואז סיפר שקבעו שלא יכול לחזור לשחק וכן התקינו פלטינה ובמכבי שעריים החליטו להפטר ממנו ושמחו קבל הצעה מתל אביב.

מיקי עבר למכבי ת"א ותמורתו קיבלה מכבי שעריים את השחקנים הבאים: אלי פרחיה, ואברהם מלצמן עברו לשחק במכבי שעריים.

שיחק במכבי תל אביב 3 שנים. בשנת 1968 לא יחל להחליט לגבי נבחרת ישראל, המאמן דאז היה עמנואל שפר

זכה איתם באליפות אסיה בשנת 1969 והיה מצטיין בקבוצה, וכן זכה עם מכבי תל אביב באליפות ישראל ב-1969-70. זכה בגביע המדינה בשנת 1970-1, שנים 71-72 הקבוצה הייתה מאוד בינונית ואז עבר לשחק במכבי, שם שיחק 4 שנים, השוערים המחליפים היו עוזי זנדר והרצל קביליו.

בשנת 1975-6 חזר מיקי למכבי שעריים שהתמודדה בליגה הארצית מול הפועל יהוד, הצטיין מיקי בשנה זו

אבל עלו הפועל יהוד לליגה העליונה.

1976-7 עבר לשחק בהפועל חדרה בליגה הלאומית. המרחקים היו קשים, מאמן הקבוצה היה אריה רדלר, מיקי שיחק שם שנה אחת בלבד.

מיקי חזר לשחק במכבי שעריים פעם נוספת בשנים 1977-8, כדי לעלות אותה ליגה ומכבי שעריים לא עלתה ליגה.

בכל הקבוצות שמיקי עזב אחרי שנתיים, מכבי שערים, מכבי יפו והפועל חדרה ירדו ליגה.

מכבי שעריים דאגה למיקי לקראת הסיום לרישיון לעבוד ב"אגד" אך זה לא יצא לפועל.

מיקי היה שותף לסוחר בשר והיה מוביל בשר שמו של השותף ישראל היה מקורב להנהלת מכבי שעריים.

כל חייו עבד קשה, שיחק כדורגל וגם אביו עבד אצלו בבשר.

מיקי היה בן אחד השוערים הטובים בישראל.