ארלה אהרון (ארל'ה) קינד- מוטי קינד- ראיון אישי [כדורגל ברחובות]

אהרון ארלה קינד – מוטי קינד ז"ל נולדו ברחובות בבית היולדות ברח' בנימין בתאריך 17.3.1951, היו בגן ילדים בשכונת אפרים שנה אחת, לאחר מכן עברו לגן ויצו ליד מגרש מכבי ברחובות לשנה ומשם לרח' הנביאים, בגיל 6 הגן היה ליד ביה"ס וייצמן. ביה"ס היה בבית חינוך (בן צבי מכיתה א' – ח') המורים היו תקווה בלומנקרנץ, יהודית, חיים גליץ מורה להתעמלות, אהרון מורה לחשבון והמנהל היה ישעיהו שר, סיימו את כיתה ח' ארלה עבר לאורט רחובות לא היה מעוניין ללמוד אלא לעבוד, מוטי הלך ללמוד עם נתן פרי בלוד, למדו מסגרות 4 שנים.

ארלה עבד יחד עם ראובן מבית אלעזרי אצל נוימן & סובול, כחשמלאי רכב כ-4 שנים, התגייסו לצה"ל מוטי בשנת 1969 וארלה בשנת בנוב' 1969.

מוטי היה מכונאי טנקים בצבא, שירת בג'וליס, כטירון היה במוצבים בתעלה והיה מכונאי וטכנאי צריח, ארלה עבר לחימוש וביקשו ממנו שיחתום קבע, היה לו רישיון נהיגה והפך להיות נהג באזור עזה, בשלב מסוים התחיל לשמור בשער בבסיס עם בחור בשם מיוחס, היה להם בשער מאוד קר ושרפו את השולחן והכיסאות כדי להתחמם. הקימו יחידת מודיעין חדשה והעבירו אותם לאל עריש עד סיום השרות סה"כ 3 שנים, מוטי גם סיים את השירות והשתחרר מהצבא.

כדורגל

בשכונה שיחקו וגם בביה"ס השמות הבאים: נתן פרי, אחייב שמחי, אורי שמחי, צבי וליק, יוסי הרשקוביץ. הם שיחקו בשכונה וגם בבית הספר וגם בגן העיר שעות על גבי שעות.

הגיעו לנוער של מכבי שערים, המאמנים היו יהודה קירט, אהרון פוגל, המנהלים היו עמירה לוי, אהרוני, האחים היו בגיל 14-15 ושיחקו איתם בומה ויינברג, איתן מדמוני, נתן פרי היה השוער.

לאחר מכן עברו לשחק בנוער במגרש של מכבי רחובות כ-4 שנים עד לגיוס לצה"ל.

בשנת 1967 היו הבחורים בני 16 ובתקופת מלחמת ששת הימים היה משחק ליגה לאומית בין הפועל ת"א למכבי שעריים, המאמן היה ינבסקי, מכבי שעריים ביקשה לדחות את המשחק, שני יושב ראש יהודה מדלה והלל צומן פנו להתאחדות לכדורגל לדחות את המשחק והם לא הסכימו, חלק גדול מהשחקנים מהנוער של שעריים בינהם מוטי וארלה שיחקו במשחק ליגה הראשון והפסידו 5:0 להפועל ת"א, המאמן של הפועל דוד שוויצר לחץ להמשיך ולהבקיע גולים.

לאחר סיום המשחקים מוטי המשיך לשחק במכבי שעריים וארלה היה בסיני ולא הגיע, רק אחרי השחרור חזר לשחק בשעריים, המאמן היה יצחק מזרחי ואחרי זה יהודה חדד שנתנו לשחק בשנת 1972. האחים שיחקו ביחד כשחקנים מחליפים, רק כשהגיע יהודה חדד נתן להם לשחק כמגן ימני לדוגמא משחק ליגה נגד מכבי חיפה. ארלה היה מגן ימני והחלוץ היה הירש וגם שמילוביץ.

במשחק הזה פגע ארלה בטעות ושבר להירש את הרגל.

לא אפשרו להמשיך לשחק בגלל הגעת שחקני חיזוק מת"א והמשיכו לשחק עד שלב שבו ארלה הלך ללמוד נהיגה באגד ואחיו מוטי למכבי אש.

האחים החליטו במשותף לקנות משאית והתחילו להעמיס עליה חבילות קש ומוטי ביקש מארלה לעזוב את אגד, הם עבדו במשאית עם חב' הקש והרוויחו טוב מאוד, עבדו באזור צאלים ובכרמיה, התקופה הייתה לפני מלחמת יום כיפור בחודש מרץ.

היו קמים באמצע הלילה לעבודה ובשלב זה, עברו לשחק במכבי קריית גת שם שיחקו שנה אחת בלבד עד שנת 1973. על העלייה מליגה ג' לליגה ב' בין מכבי רחובות למכבי קריית גת ניצחו קריית גת 5:0 והורידו את מכבי רחובות לליגה ג'.

לאחר מלחמת יום הכיפורים עברו לשחק במכבי רחובות בליגה ג', המאמן היה מאמן שחקן אריה פלד, ובשנת 1974 האחים קינד שיחקו במכבי רחובות והמטרה הייתה לעלות ליגה, השחקנים ששיחקו איתם הם גדעון גינסבורסקי, דוד פרידמן, שלום שלמה, ברוך, דב פפוש, קופמן והאחים קינד.

התחילה העונה בשנת 1975 במשחק חמישי נגד מכבי כפר גבירול, היום הנוראי 6.12.75 משחק בבוקר מגרש מכבי רחובות, נר שמיני לחנוכה, משחק חשוב למכבי רחובות, הם הוביל 1:0 מבקיע השער היה ברוך אלעזר, כל המשחק הקהל של מכבי כפר גבירול ישבו על החומות, ארלה פנה לשופט שנראה לו שמצב גרוע מאוד וביקש להפסיק את המשחק, מנהל שלהם אבנר פרליס פנה למשטרת רחובות אך לא היו שוטרים בתחנה.

ואז בדקה ה-65 פרץ הקהל עם עשרות אוהדים לתוך המגרש עם מוטות ברזל וקרשים והיכו את השחקנים של מכבי רחובות מכות רצח, בדקה זו המהומה הייתה נוראה ובשלב מסוים אוהד של מכבי כפר גבירול דקר את מוטי קינד בלב ואף אחד לא ראה ומוטי התנדנד ונפל ברחבת ה-16, לקחו אותו לבית חולים קפלן אדם בשם גדעון קרי עם רכבו, אריה פלד כשהרים אותו וראה את עיניו מתגלגלות הבין כבר את מצבו, בדרך לביה"ח הגיעה הבשורה האיומה, האוהדים של כפר גבירול ברחו מהאזור, אחיו התאום ארלה שהיה בתקופת מילואים רץ הביתה לקחת את העוזי, השכנים עצרו אותו שלא יהרוג אנשים. האחים היו בני 25 בלבד, ההורים והמשפחה סבלו מאוד מהמקרה, האב קיבל סרטן לאחר זמן, אמו קיבלה דימנציה מיידית בגיל 65 ולא דיברה 14 שנים. האחות אירית דוידוביץ לקחה את המקרה קשה, ארלה לא שוכח אף פעם את המקרה, את אחיו התאום שנרצח.

נשוי לדורית ולהם 3 ילדים, הילדים בארה"ב ובן אחד פה בארץ ששמו מוטי על שם אחיו. יש לו 7 נכדים והשמיני בדרך.

ארלה מרגיש שהמדינה בהתאחדות לכדורגל לא טיפלו ולא עשו שום דבר כולל עיריית רחובות, ראש העירייה שהיה אז היה שמואל רטמן, ראש העירייה לאחר מכן יחזקאל הרמלך וכולל עזריקם מליצן שלא עזרו בכלום, לעומת זאת בהקמת האנדרטה לזכרו של מוטי ז"ל עזרו רק שוקי פורר וההתאחדות הכדורגל ברשות עבי לוזון שדאגו לנושא וכן עמי פיינשטיין שדאג שיהיה רחוב על שמו של מוטי ז"ל ליד יפאורה.

כיום עוסק ארלה בחקלאות ויש לו מטעים באזור חלץ ליד אשקלון ומגיע לשם כל יום, לא רואה משחקי כדורגל, המשיך לשחק שנתיים נוספות עד שנת 1977 ופרש סופית, כמו כן לא רואה טלוויזיה וספורט, הבן הקטן שלו ליאור שיחק בנערים של סקציה נס ציונה וכן גם בנוער, בגיל 18 היה אימון ושחקן נכנס בקרסול ואז הפסיק לשחק לגמרי, כיום הבן רואה חשבון מדופלם.

המשפחה מגובשת כולל אחותו שיש לה ילדים מוצלחים. בשבת אחרי המשחק הרצחני התאחדות לא ביטלה את המשחקים שבוע לאחר מכן, רק בעזרת מירי פרליס וחני קטלן הפעילו לחץ עם טלפונים לא לשחק לפחות שבוע ימים, מי שהיו שעזרו היה יוסי שריד ושלומית אלוני.