בית קוועטה, הארמון

צדוק, בן סעידה וסעדיה (הלוי) קועטה, היה אדם חרוץ ומוכשר. כבר בגיל 6 התחיל לעבוד בפרדס מילר, ובמהלך הזמן התקדם ושימש כמכונאי בפרדס והשתכר יפה. מאוחר יותר עבד כמכונאי למכונות תעשיתיות בבית חרושת "פרי פרי" (פרי תנובה), שם עבד עד גיל הפרישה, ובמקביל עבד גם בבית חרושת לקרח של משפחת דניאלי ברחוב הרצל. בין יתר עיסוקיו היה המכונאי של באר המים בשעריים, ותיקן מודדי מים לתושבי השכונה.

צדוק היה בעל פרדס קטן, במקום שהיום נמצא בית הקברות של מרמורק. במהלך הזמן רכש מגרש משלו ובנה עליו את הבית המפואר, שבמושגי אותם ימים נחשה כארמון.

דוד נדב (נדאף) מנכבדי שערים השיא את בתו שושנה לצדוק גואטה בניגוד לרצונה, אך זו ברחה ונמלטה לשרון. היא נמצאה תשושה ורעבה והסכימה לחזור לביתה רק לאחר שהובטח לה כי לא יעשה לה מאומה ותקבל גט. החתן המאוכזב קבל פיצוי נאות על מתן הגט.

בשנת 1930 נישא צדוק בשנית למינה, נולדו להם 4 בנות ובן גבריאל, ששירת בסיירת מטכ"ל, ונפל בעת שירותו הצבאי ב - 1970.

הארמון נמצא ברחוב מנשה קפרא 41.