משפחת אייזנברג - אהרון וביילה (בלהה)

אהרון היה בקי בתורה, אך גם אדם מעשי מאוד, יוזם, מנהיג ומארגן. היה פעיל בתנועת "חיבת ציון", היה חבר הוועד הראשון ברחובות, ובשנים 1901 – 1922 כיהן כראש הוועד. את רוב זמנו הקדיש אהרון לעבודות ציבוריות. היה פעיל בכל המוסדות התרבותיים, הכלכליים והציבוריים. השתתף במשלחת היישוב לפריז אל הברון רוטשילד ונסע לעתים קרובות אל הממשלה בקושטא בענייני היישוב. היה גם חבר במועצה הממשלתית שהורכבה על ידי הממשלה להנהלת הארץ. בימי נציבותו של הרברט סמואל היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, והיה גם בוועדה המייצגת להתיישבות על ידי ההנהלה הציונית. הוא היה אף מראשוני "בני ברית" וממקימי הקרן הקיימת.
אהרון היה מן הראשונים שהבינו כי הארץ לא תוכל להיבנות ולהתקיים על צדקה בלבד. לשם גיוס הון מחו"ל יסד חברה חקלאית גדולה על בסיס של מניות, במטרה למכור את המניות ליהודים בחו"ל ובכסף לקנות קרקעות בארץ ולהכשירן למגורים ולעיבוד חקלאי. זו היתה "אגודת נטעים", שנרשמה באופן חוקי בקושטא, ומניותיה נמכרו בהצלחה בכל ארצות הגולה. בכספים אלה נקנו חלקות במקומות שונים בארץ, ניטעו עליהן זיתים, שקדים, עצי הדר, ופועלים עבריים רבים למדו את העבודה והתפרנסו ממנה.
ביילה אייזנברג, רעייתו של אהרון אייזנברג, נחשבה לבשלנית ולמארחת למופת. מכיוון שבעלה היה עסוק לרוב בעבודות ציבוריות, היא ניהלה את משק הבית: חלבה את הפרות, טיפלה בלול התרנגולות, עבדה בגינת הירק והכינה תוצרת חלב. כל זאת בנוסף לטיפול בשבעת ילדיה.
הצאצאים:
עובד - נולד בשנת 1896. הוא היה מן הילדים הראשונים ברחובות. לאחר סיום לימודיו ברחובות למד בבית מדרש למורים בירושלים, ועם תום לימודיו חזר לרחובות ועסק בחקלאות ובפעילות ציבורית. בעת מלחמת העולם הראשונה ניהל את חוות סג'רה בגליל התחתון. אחר כך עסק בנטיעת כרמים ופרדסים ביהודה. רוב שנותיו היה איש ציבור ופעלתן. היה ממייסדי "מכבי" ברחובות, היה פעיל בחברת הנהלת "פרדס", היה יו"ר ההסתדרות החקלאית ברחובות, מייסד וחבר קופת "מלווח חסכון" ברחובות, חבר המועצה המקומית ויו"ר וועד החינוך של המועצה.
חנה - נשיאת "בנות ברית" בירושלים . אשת גד פרומקין - שופט בית הדין העליון.