משפחת גורודיסקי

שמואל גורודיסקי נולד ברוסיה (1835) ,עלה לארץ ב – 1889, נפטר בשנת 1916

חוה רישה גורודיסקי נולדה ברוסיה

צאצאים: יצחק, אסתר, דינה (אשת הרב שמעון גרינברו), שרה (אשת נח הנדלסמן) , ינטע, רחל (אשת שמואל חיים כהן), פרץ, חיים, יהודה, מאיר, שלמה, שלומית (אשת מתתיהו ספקונה).

שמואל גורודיסקי, בנם של רחל והרב זאב פרץ, נולד במיר (פלך מינסק), רוסיה הלבנה, בשנת 1835. אביו הרב זאב פרץ היה מרצה בישיבת מיר ומגדולי המתנגדים לחסידות. שמואל למד תורה מפי אביו ואחר כך למד בישיבת מיר. נשא לאישה את חוה רישה, בת ר' אריה ליב זיץ. במיר עבד תחילה כפקיד ואחר כך עסק במסחר. בערבים נתן שיעורי תלמוד. עסק בצרכי הציבור, התמסר בעיקר לפעולות "חובבי ציון" והיה ממנהיגי הסניף המקומי.

בשנת תרמ"ט (1889) עלה ארצה עם בנו מאיר, גר קרוב לשנתיים בנווה-צדק שביפו יחד עם ראשוני רחובות נוספים (דונדיקוב, גולדין, חרל"פ ועוד). שמואל רכש נחלה ברחובות, והיה מבין הראשונים שעלו על הקרקע בשנת תר"ן ובנה את ביתו. אחר כך הביא את כל משפחתו ארצה והתמסר בשקדנות לעבודה במשקו. נטע כרם ועסק בפלחה. היה כמעט הראשון שהנהיג משק מעורב ממש: גפנים, שקדים, זיתים, רפת ולול וירקות. בכל ענף חיפש דרכי ייעול ושכלול, ולא פעם הגיע להישגים חשובים. כך למשל ניסה לגדל גידולים מרוסיה, אם כי לא תמיד בהצלחה. הצליח לגדל בארץ לראשונה אפונה מתוקה מזן "ויקטוריה" בשותפות עם בתיה מקוב, ואף הצליח בגידול קיקיון. הוא השתדל לספק את צרכי ביתו מתוצרת עצמית והשתדל להמעיט ככל האפשר בשימוש בתוצרת חוץ, כי ראה בכך ערובה לביסוס משקו של היישוב. את ילדיו הרגיל לעבודת כפיים.

שמואל גורודיסקי עבד רבות בשירות הציבור: היה סגן ראש ועד המושבה מראשיתו, חבר ועד בית הספר ומפקח על בית הספר ועל כל מוסדות המושבה. ייסד מטבח פועלים והשתדל לטפח אחווה ושוויון על ידי הנהגת המנהג לפיו כל מעביד בעל נחלה היה סועד פעם – פעמיים בשבוע יחד עם הפועלים.

ביתו היה פתוח ושולחנו היה ערוך לכל אורח. בימי "חגיגות רחובות" שהיו עורכים ברחובות בחול המועד פסח, היה מאכסן ומארח בביתו כ-40 איש ללא תשלום. הרצל עצמו ביקר בביתו בעת ביקורו ברחובות.

נבחר לבורר יחיד בסכסוכים כמעט בכל מושבות יהודה. התכתב עם גדולי "חיבת ציון" שבאודסה ועם הרצל. כתב מאמרים ל"הכנסת" ול"האסיף". קיים קשרי ידידות עם הרב רא"י הכהן קוק, עם הרי"מ פינס ועוד.

נתן שיעורי תורה לקהל בבית הכנסת והנהיג אמירת קדיש אחרי מות הרצל. הקפיד על שמירת המסורת וטוהר המידות בחיי הציבור במושבה.

נפטר בה' באלול תרע"ו (3.9.1916)

יצחק יוסף גורודיסקי בנם הבכור של חוה רישה ושל שמואל גורודיסקי, נולד בשנת 1864 במיר, רוסיה הלבנה. נשא לאישה את שרה זלדה, ונולדו להם: יום טוב, בן ציון, בניהו, צבי, יהודה, פרץ, מנחם, יהושע, שריה, עזרא.

עלה ארצה ב-1896, בהיותו כבר בעל משפחה. רכש שטח אדמה ברחובות והתמסר לחקלאות. היה איש ציבור, חבר בוועד המושבה.

נפטר בי"א בתמוז תרע"ב (26.6.1912).

מאיר גורודיסקי, בנם של חוה רישה ושמואל גורודיסקי נולד במיר, ברוסיה הלבנה, בשנת 1883. עלה ארצה עם אביו בשנת 1889 והתחיל ללמוד בנווה צדק ביפו. אחר כך למד בבית הספר העממי ברחובות וקיבל שיעורים נוספים בתלמוד וביהדות. ייסד את ספריית בית הספר, שלה תרם מספריו ומכספו. מגיל 14 החל לעבוד בנטיעות. עבד כפועל שכיר בחברת "מנוחה ונחלה" וב"אגודת נטעים" והיה פועל טוב וחרוץ. בנוסף לכך עבד גם במשק של הוריו. בעת המשבר הגדול במשק הנטיעות והגפנים, בהיותו בן 17, נסע לדרום אפריקה. שהה שם כעשר שנים ועבד כמנהל משק. סייע כספית למהגרים מארץ ישראל לבסס שם את עסקיהם. עסק בציונות ובשיווק תפוזי ארץ ישראל ללא רווחים לעצמו. לאחר מכן שב לרחובות, ובשנת תרע"א נשא לאישה את רוחמה בת נחום הורביץ. נולדו להם: יצחק, רעיה, שמואל ונחום.

מאיר עסק בהצלחה בנטיעות גפנים, שקדים והדרים. הקדיש מזמנו גם לשירות הציבור. השתדל אצל פקידי השלטון הטורקי ואחר כך האנגלי לטובת המושבה, והיה במשך שנים רבות חבר הוועד ופעיל בכל המוסדות הציבוריים. בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר יצא צו שהרשה רק לבעלי נחלות של לפחות 20 דונם של אדמה זרועה להישאר במקום, הצליח יחד עם עסקנים אחרים לרשום תעודות בעלות על שם כל היהודים, וכך הצילם מגירוש.

עקב השתדלותו אצל השלטונות האנגלים אחרי מלחמת העולם הראשונה נקבעה תחנת רכבת ברחובות.

פעל רבות גם למען פתיחת משרד דואר במושבה. בעת השלטון הבריטי פעל רבות לחילוץ אנשים שנעצרו ואף הסתיר בביתו נשק עבור "ההגנה". תרם מאדמתו לצורך בנייה ציבורית במושבה. במשך שנים רבות היה חבר פעיל בוועד החקלאי ובורר בסכסוכי שכר עבודה, שופט במשפט השלום המקומי, בורר יחיד בסכסוכי כספים.

היה חבר הנהלת קופת מלווה חקלאות במשך שנים רבות ושקד על גידולה וחיזוקה. פעל רבות לעזרת יהודים שרצו לעלות ארצה על ידי נתינת תעודות התחייבות להעסקה, כדרוש לפי חוקי העלייה. עזר בגאולת קרקעות רבות למען הרחבת המושבה ולהקמת יישובים חדשים בדרום.

נפטר בשנת 1955.