חסר רכיב

משפחת גלזר

אליהו גלזר נולד בליטא (1870),  עלה לארץ ב- 1891 , נפטר בשנת 1969
חיה-ליבה גלזר,עלתה לארץ – 1891

צאצאים: רחל, נחמה, יושבעם, רבקה, יעבץ, צבי, אלישע, ו- 2 ילדים נוספים.

אליהו גלזר נולד בליטא בשנת 1870 וסיים בהצטיינות לימודי רבנות. עלה ארצה עם משפחתו בהשפעת "חובבי ציון". שהה תחילה בירושלים, וכשנודע לו שמחפשים פועלים עבריים ברחובות הגיע למושבה - עבד בחקלאות ונתמנה לשואב המים הראשון. התגורר עם אשתו ברמלה עד שניתן אישור לפועלים להתגורר ברחובות. לזוג נולדו תשעה ילדים.

אליהו היה שותף לכל העשייה והפעילות ברחובות. היה בין הרוכבים שקיבלו את פניו של הרצל. לימים רכש בשותפות עם ישראל סחרוב טחנת קמח בכפר הערבי יבנה. בימי מלחמת העולם הראשונה נאסר על ידי התורכים בחשד לריגול לטובת האנגלים. ניצל ממאסר ממושך בעזרת השתדלויותיו הרבות של אברהם שפירא מפתח תקווה. היה ממייסדי חברה קדישא, והיה פעיל בה עד לשנותיו האחרונות. עשר שנים היה חבר במועצת רחובות. במשך שנים היה מנהל הספרייה המקומית.

צאצאים:
רחל גלזר נולדה ב-1894, הבכורה לבית גלזר. למדה בבית הספר העממי ברחובות. למדה תפירה בכוחות עצמה והיתה לתופרת מקצועית. היא יצאה לעבוד בבתי משפחות – תפרה דברי בית ולבוש. תמיד הקפידה מאוד על העברית שלה. אהבה לנגן ונסעה לתל-אביב ללמוד לנגן על מנדולינה. ב-1922 היא נישאה לאשר אבסיאן, עולה חדש מרוסיה, ונולדו להם שני ילדים. היא דאגה שילדיה יקבלו חינוך מוסיקלי, ותוך כדי כך הניחה יסוד ללימודי נגינה ברחובות על ידי כך שהזמינה מורה לכינור מתל-אביב כדי שילמד את ילדיה ואף איפשרה לתלמידי פסנתר להתאמן על הפסנתר שבביתה. נפטרה בשנת 1986.

נחמה גלזר נולדה בשנת תרנ"ז (1897). בעודה בבית הוריה עבדה במשק ובפרדס. נישאה למשולם מונק, והזוג עבר לנהלל. נפטרה בשנת 1984.

יושבעם גלזר נולד ב- 1899. היה פעיל ב"הגנה" וב"מכבי" רחובות, ועבד במכונאות ובבניין. הוא גדל ברחובות ובעונה המתאימה נהג לעבוד, כמו כל הילדים האחרים, בקילוף שקדים, בבציר כרמים ובמסיק זיתים. ב-1917 התגייס לצבא הבריטי, לגדוד העברי הראשון. תחילה נסעו לאימונים במצרים ואחר כך עסקו במשימות שמירה והגנה בארץ. שירת גם בגדוד ה-40 של "קלעי המלך". ב-1921 החל להדריך את אנשי רחובות בשימוש בנשק, ולמעשה הקים את ארגון "ההגנה" ברחובות. כאות תודה על כך קיבל מעיריית רחובות את אות יקיר רחובות. עבד כשכיר בקידוח בארות, כמכונאי וכמסיק דוד הקיטור בגבעת ברנר וכקודח כלונסאות בניין עד צאתו לגימלאות בשנת 1966. ארגן את "מכבי" רחובות והפך את הסניף לאחד הפעילים בארץ. כמו כן, יזם את הקמת "בית מכבי". נשא לאישה את שושנה ונולדו להם שלושה ילדים.

רבקה גלזר נולדה בתרס"א (1901), למדה בבית הספר העממי ברחובות, שהיה בהנהלת בכור לוי. היא ניגנה על מנדולינה והיתה חברה בתזמורת של רחובות. עסקה גם בספורט והיתה חברה ב"הפועל". עסקה אף בציור, ברקמה ובתפירה. תפרה בעצמה את כל בגדי המשפחה. הרבתה לטייל בארץ. הקפידה מאוד על השפה העברית ואהבה ספרות יפה. שאפה להיות גננת ולפתח את כשרון הציור, אך להוריה לא היה כסף לממן את לימודיה. בצעירותה בבית הוריה עזרה במשק ובעבודות הבית. נישאה לפרנץ קאודר, חלוץ מברלין ב-1934, עברו לגדרה ונולדו להם שלוש בנות. נפטרה בתשי"א (1951).

יעבץ גלזר נולד ב-1904. סיים את בית הספר העממי. בתקופת השלטון הבריטי למד שנה ב"מקווה ישראל", אך הפסיק בשל המצב הכלכלי הקשה, והחל לעבוד כפועל חקלאי שכיר. ב-1920 החל לעבוד כמכונאי בצבא הבריטי ברמלה. אחר כך עבד כפועל בניין בתל-אביב עד שנת 1925. בשנה זו קנה מכונית קטנה והשתמש בה כמונית שירות בקו רחובות – תל-אביב. אחר כך עבד כנהג באוטובוס האיכרים הראשון ברחובות. ב-1927 יסד יחד עם קבוצת חברים את קבוצת האוטובוסים הקואופרטיבית "דרום" (מאוחר יותר נקראה "דרום יהודה"). אהב ספורט והצטיין בקפיצה במוט. עסק גם בטניס ובהוקי, והיה חבר בנבחרת "מכבי" שהתמודדה נגד הבריטים, ויחד עם אחיו יושבעם אסף כספים להקמת מתקני "מכבי" ברחובות.

צבי גלזר נולד ב-1907. בגלל המצב הכלכלי הקשה כבר כילד יצא לעבוד במטעי השקדים ובכרמים. את יעודו ראה בחקלאות, ולמד ב"מקווה ישראל" במחזור ו' אצל המנהל אליהו קראוזה. לאחר שטייל ועבד באירופה במשך כשנתיים חזר ארצה והחל לעבוד כקודח מים, פרויקט חלוצי בארץ ישראל. הוא שגילה את המים בקידוח גניגר שבעמק אשר. עם הקמת המדינה עבד עם קבוצת קודחים מרחובות , אשר חפרו את היסודות לבתים בעשרות מושבים חדשים בדרום. בעבודה זו עסק עד פרישתו לגימלאות. לאחר צאתו לגימלאות התנדב כגנן וחצרן במוסד חינוכי. עבד כל ימיו, ועם זאת היה גם איש ספר ותרבות רחב-אופקים. נפטר בשנת 2000

אלישע גלזר נולד ב-1912. בגיל שלוש למד ב'חדר' ברחוב בנימין. אחר כך למד בבית הספר העממי (ע"ש סמילנסקי). לאור המצב הכלכלי הקשה שהיה בארץ, נאלץ לצאת לעבוד בגיל 15. עבד אצל גיסו אשר אבסיאן, שלימד אותו מכונאות. עבדו בהתקנת משאבות מים בבארות. היה ספורטאי והשתתף ב-"מכביה" הראשונה כנציג "מכבי" רחובות. עסק בהדיפת כדור ברזל, בזריקת דיסקוס ובריצה למרחקים עד 400 מ'. עסק גם בכתיבה ופרסם 10 ספרי ילדים, ביניהם "הרפתקאות רפי בצוללת". פרסם גם ספר למבוגרים – " ימי אטלנטיס האחרונים". נשא לאישה את יהודית, ספורטאית חלוצה מפולין ונולדו להם שני ילדים. בתקופת שלטון הבריטים עבד במכונאות במחנות צבא, אחר כך עבד בסלילת כבישים. לאחר מכן עבד בצה"ל כמכונאי-מסגר עד צאתו לגימלאות.
חסר רכיב