משפחת וינר
יוסף וינר נולד בסלאנט, ליטא, תרי"ח (1858), עלה בשנת 1891, נפטר ב כ"ד שבט, תש"ד (1944)
הניה -אשת יוסף הראשונה נפטרה ב- 1903
פרידה (אשת יוסף השנייה)ילדי הניה: מנחם, ברוך (נולד ב- 1886) – נולדו ברוסיה. אריה, דוד, אליהו, שרה, רבקה ושושנה – נולדו ברחובות
ילדי פרידה: הרצל, משה (1998-1921)
משפחת וינר עלתה לארץ בשנת תרנ"א (1891), בעקבות נדר שנדר האב יוסף, לפיו יעלה לארץ הקודש עם שני ילדיו, אם יחלימו ממחלת הטיפוס. עם הגיעם לארץ התיישבו ביפו, שם פתחו חנות מכולת. הקונים קנו בהקפה ולא עמדו בהתחייבויותיהם, וההון שהושקע בחנות הלך ונאכל.
המשפחה חיסלה את העסק, ובשנת תרנ"ב (1892) קנו קרקע ברחובות והיו בין 28 המשפחות הראשונות שבאו להתיישב בה.
ברחובות פתחו משק חקלאי ואטליז. הבנים אריה, דוד ואליהו והבנות שרה, רבקה ושושנה נולדו ברחובות.
ב-1903 נפטרה הניה, אשת יוסף, והוא נשא לאישה את פרידה, והיא ילדה את הרצל ומשה.
מנחם, בכור הבנים, היה בוגר המחזור הראשון של בית הספר העממי ברחובות, ונשלח ללימודים בהיידלברג, גרמניה.
הבן ברוך פיתח עסקי חקלאות מגוונים ברחובות ולימים נודע כמוכתר המושבה וישב בכלא הטורקי בדמשק כנאשם במשפט "תקרית זרנוגה" . כשהשתחרר חזר לרחובות והיה ממייסדי קופת מלווה וחיסכון במושבה.
הבן דוד עזב לדרום אפריקה בתחילת המאה ה-20, שם הקים את משפחתו.
אליהו התגייס לצבא הבריטי ונהרג במצרים.
רבקה נישאה לדוד מיטשניק, ראשון האופטומטריסטים בירושלים.
שרה נישאה לבן הביל"ויים אליעזר דרובין מראשון לציון.
שושנה נישאה לבן ציון גולצוייג, מנהל בית הספר תחכמוני בירושלים.