משפחת חביבי
יחזקאל חביבי (ביבי) אסתר חביבי
נולד בפרס (1883) נולדה בפרס (1887)
עלה לארץ בשנת 1903 עלתה לארץ שנת 1903
נפטר בשנת 1968 נפטרה בשנת 1971
צאצאים: אברהם, שרה, יצחק, יעקב, אהרן, שושנה, אליהו
יחזקאל חביבי שודך בגיל 16 לאסתר בת ה-12. בשנת 1903 עלו ארצה. כשהוריהם נפטרו יצאו בני הזוג לחפש עבודה במושבות והגיעו לרחובות, שם עבדו תחילה כפועלים בכרם וגרו בצריף של החברה קדישא. הם היו המשפחה הפרסית היחידה במושבה הצעירה.
יחזקאל היה איש עמל צנוע, ישר וירא שמים, מבאי בית הכנסת הקבועים.
הוא היה בין הפועלים הראשונים, מנוטעי כרמי "מנוחה ונחלה". היה חרוץ ומוכשר, ותוך זמן קצר מונה למנהל עבודה בכרם. עקב מחלה שפגעה בגפנים, נעקרו הגפנים וניטעו במקומן עצי שקד. יחזקאל ואשתו השתלבו בעסקי השקדים.
כשלוש שנים לאחר הגעתם לרחובות רכשו חלקת אדמה ברחוב יעקב ובנו לעצמם את בית (מספר 36). כמן כן, קנו שטח לנטיעת שקדים והפכו לעצמאיים.
אחרי שמחלה פקדה גם את השקדים, ניטעו במקומם עצי הדר, והפרדסנות הפכה לענף העיקרי. גם משפחת חביבי עברה לענף זה.
ליחזקאל ולאסתר נולדו 7 ילדים, 5 בנים ו-2 בנות
יחזקאל נפטר בשנת 1968, ואסתר בשנת 1971
אסתר חביבי רעייתו של יחזקאל חביבי היתה האופה הראשונה ברחובות, וחילקה לחם לנצרכים. היו הראשונים שהיה ברשותם טאבון בחצר, ואסתר אפתה בו לחמים.
אסתר ניהלה את משק הבית, שכלל לול תרנגולות, פרות וגינת ירק. היא אף פיקחה על הפועלות שעסקו בקילוף שקדים. גמלים היו נושאים את שקי השקדים מהמטע ופורקים אותם בחצר ביתם, וערמות שקדים גדולות נערמו שם בהמתנה לקילוף.
אסתר שימשה בשעת הצורך גם כמינקת לילדי רחובות שלאימן לא היה חלב להניק. 1
הצאצאים:
אברהם חביבי, בנם הבכור של יחזקאל ואסתר, היה חקלאי מגיל 12. אחר כך היה מנהל עבודה ב"נטעים". הוא נשא לאישה את רבקה. נפטר בשנת 1988.
שרה חביבי הכירה את בעלה ברחובות ועברה לפתח תקווה, שם ניהלה מאפייה גדולה. נפטרה בגיל 85.
יצחק חביבי היה הספר הראשון ברחובות. עבד תחילה בכרמים, ואחר כך למד את מקצוע הספרות בירושלים ופתח מספרה ברחוב יעקב. ד"ר חיים וייצמן בכבודו ובעצמו היה מזמין אותו בימי ששי אל ביתו במכון וייצמן, ושם היה מספר אותו.
נשא לאישה את מרגלית מירושלים.
ביתם היה פתוח למבקרים, ורבים מבני העליות הראשונות התאכסנו בו.
יצחק עסק גם בסיפור סיפורים, בגידול גפנים ובתיקון שעונים לכל דורש, ללא תשלום.
ליצחק ומרגלית נולדו בן ושלוש בנות.1
יעקב חביבי היה נגר גגות, וכונה "מלך הגגות".
נפטר בגיל 82.
אהרן חביבי התחתן בארץ עם אמריקאית ונסע איתה לארצות הברית. היה ספר צמרת בהוליווד וסיפר שם רבים מן מפורסמים.
אליהו חביבי נולד ב-1918. למד בירושלים חזנות בנוסח האשכנזי. בגיל 17 עבד כשומר בפרדסים. מאוחר יותר למד את מקצוע הספרות מאחיו הגדול יצחק ופתח מספרה במרכז העיר. בימי המנדט הבריטי שימשה המספרה שלו כמטה סודי של ה"הגנה". בשנים 1938 – 1948 שירת ב"הגנה", בתפקידי רכש של נשק ותחמושת ואיסוף מידע מהבריטים. קצינים בריטיים נהגו להיכנס למספרה שלו על מנת להתגלח ולהסתפר, ואליהו התיידד עם רבים מהם, וניצל קשרים אלה להשגת מידע ותחמושת עבור ה"הגנה".
בגיל 35 נשא לאישה את פנינה גרינברג ונולדו להם שלושה ילדים.
הוא אהב לשיר חזנות, לנגן על סקסופון וגידל גפנים כתחביב. היה לו גם יקב פרטי. מן המספרה שלו בקעו לא פעם סלסולי חזנות. היא שימשה כמרכז חברתי סואן ועליז, ובה אף הוצב הפטיפון הראשון ברחובות.
מאוחר יותר סגר את המספרה ופתח חנות קטנה ברחוב יעקב למכירת דלתות, חלונות ורעפים משומשים מבתים שנהרסו.
נולד בפרס (1883) נולדה בפרס (1887)
עלה לארץ בשנת 1903 עלתה לארץ שנת 1903
נפטר בשנת 1968 נפטרה בשנת 1971
צאצאים: אברהם, שרה, יצחק, יעקב, אהרן, שושנה, אליהו
יחזקאל חביבי שודך בגיל 16 לאסתר בת ה-12. בשנת 1903 עלו ארצה. כשהוריהם נפטרו יצאו בני הזוג לחפש עבודה במושבות והגיעו לרחובות, שם עבדו תחילה כפועלים בכרם וגרו בצריף של החברה קדישא. הם היו המשפחה הפרסית היחידה במושבה הצעירה.
יחזקאל היה איש עמל צנוע, ישר וירא שמים, מבאי בית הכנסת הקבועים.
הוא היה בין הפועלים הראשונים, מנוטעי כרמי "מנוחה ונחלה". היה חרוץ ומוכשר, ותוך זמן קצר מונה למנהל עבודה בכרם. עקב מחלה שפגעה בגפנים, נעקרו הגפנים וניטעו במקומן עצי שקד. יחזקאל ואשתו השתלבו בעסקי השקדים.
כשלוש שנים לאחר הגעתם לרחובות רכשו חלקת אדמה ברחוב יעקב ובנו לעצמם את בית (מספר 36). כמן כן, קנו שטח לנטיעת שקדים והפכו לעצמאיים.
אחרי שמחלה פקדה גם את השקדים, ניטעו במקומם עצי הדר, והפרדסנות הפכה לענף העיקרי. גם משפחת חביבי עברה לענף זה.
ליחזקאל ולאסתר נולדו 7 ילדים, 5 בנים ו-2 בנות
יחזקאל נפטר בשנת 1968, ואסתר בשנת 1971
אסתר חביבי רעייתו של יחזקאל חביבי היתה האופה הראשונה ברחובות, וחילקה לחם לנצרכים. היו הראשונים שהיה ברשותם טאבון בחצר, ואסתר אפתה בו לחמים.
אסתר ניהלה את משק הבית, שכלל לול תרנגולות, פרות וגינת ירק. היא אף פיקחה על הפועלות שעסקו בקילוף שקדים. גמלים היו נושאים את שקי השקדים מהמטע ופורקים אותם בחצר ביתם, וערמות שקדים גדולות נערמו שם בהמתנה לקילוף.
אסתר שימשה בשעת הצורך גם כמינקת לילדי רחובות שלאימן לא היה חלב להניק. 1
הצאצאים:
אברהם חביבי, בנם הבכור של יחזקאל ואסתר, היה חקלאי מגיל 12. אחר כך היה מנהל עבודה ב"נטעים". הוא נשא לאישה את רבקה. נפטר בשנת 1988.
שרה חביבי הכירה את בעלה ברחובות ועברה לפתח תקווה, שם ניהלה מאפייה גדולה. נפטרה בגיל 85.
יצחק חביבי היה הספר הראשון ברחובות. עבד תחילה בכרמים, ואחר כך למד את מקצוע הספרות בירושלים ופתח מספרה ברחוב יעקב. ד"ר חיים וייצמן בכבודו ובעצמו היה מזמין אותו בימי ששי אל ביתו במכון וייצמן, ושם היה מספר אותו.
נשא לאישה את מרגלית מירושלים.
ביתם היה פתוח למבקרים, ורבים מבני העליות הראשונות התאכסנו בו.
יצחק עסק גם בסיפור סיפורים, בגידול גפנים ובתיקון שעונים לכל דורש, ללא תשלום.
ליצחק ומרגלית נולדו בן ושלוש בנות.1
יעקב חביבי היה נגר גגות, וכונה "מלך הגגות".
נפטר בגיל 82.
אהרן חביבי התחתן בארץ עם אמריקאית ונסע איתה לארצות הברית. היה ספר צמרת בהוליווד וסיפר שם רבים מן מפורסמים.
אליהו חביבי נולד ב-1918. למד בירושלים חזנות בנוסח האשכנזי. בגיל 17 עבד כשומר בפרדסים. מאוחר יותר למד את מקצוע הספרות מאחיו הגדול יצחק ופתח מספרה במרכז העיר. בימי המנדט הבריטי שימשה המספרה שלו כמטה סודי של ה"הגנה". בשנים 1938 – 1948 שירת ב"הגנה", בתפקידי רכש של נשק ותחמושת ואיסוף מידע מהבריטים. קצינים בריטיים נהגו להיכנס למספרה שלו על מנת להתגלח ולהסתפר, ואליהו התיידד עם רבים מהם, וניצל קשרים אלה להשגת מידע ותחמושת עבור ה"הגנה".
בגיל 35 נשא לאישה את פנינה גרינברג ונולדו להם שלושה ילדים.
הוא אהב לשיר חזנות, לנגן על סקסופון וגידל גפנים כתחביב. היה לו גם יקב פרטי. מן המספרה שלו בקעו לא פעם סלסולי חזנות. היא שימשה כמרכז חברתי סואן ועליז, ובה אף הוצב הפטיפון הראשון ברחובות.
מאוחר יותר סגר את המספרה ופתח חנות קטנה ברחוב יעקב למכירת דלתות, חלונות ורעפים משומשים מבתים שנהרסו.