רות לוינסון (1939 - )
רות נולדה ב- 1939 בירושלים. אמה ציפורה לבית צפניה, נולדה בירושלים, והאב שלמה זיולד, היה חלוץ בן 19 כשהגיע לבדו מפולין לפלשתינה בשנת 1921. לאחר כמה שנים של עבודה בחקלאות, שמירה וסלילת כבישים, התגייס האב למשטרת המנדט הבריטי. כעבור זמן לא רב, קיבל את הפיקוד על משטרת ראש פינה, ואחר כך נתמנה למפקד הראשון של משטרת רחובות, עם קום המדינה.
רות בת ה - 9 הגיעה לבית הספר העממי (סמילנסקי) ברחובות, ותוך זמן קצר נתגלו כישרונותיה. היא הוקפצה כיתה ואת לימודיה בגימנסיה סיימה בגיל 17. המשיכה את לימודיה בפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובגיל 20 סיימה לימודיה לתואר מוסמך (תואר שני) בכימיה ופיסיקה, בהצטיינות.
באותה שנה רותי נישאה לגבריאל לוינסון (אז סטודנט לרפואה, ובהמשך מקים היחידה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים "אסף הרופא", ומנהלה במשך שנים רבות) והתקבלה ללימודי תואר שלישי ב"מכון ויצמן למדע" ברחובות. מחקרה עסק בתחום החלבונים, במחלקת הפולימרים בהנהלת פרופסור אהרון קציר. בשנת 1966 קיבלה תואר ד"ר והמסלול המדעי הבטיח לה רבות. אך כאן חל מהפך.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים, בה גבריאל השתתף כרופא צבאי, נסעה המשפחה לשנתיים, כולל שתי הבנות, לבוסטון בארה"ב בעקבות גבריאל, בה עשה את התמחותו במחלות הריאה. רות החליטה לקחת פסק זמן מהמדע ששלט בחייה, ולתת ביטוי לשאיפות נוספות שגאו בה. מילדות אהבה לצייר והמורים לאמנות בבתי הספר אמרו שתהיה ציירת.
רות החלה בלימודי אמנות בחו"ל ואחר כך ב"מכון אבני לאמנות" בתל אביב-יפו, ובסטודיו הפרטי של הציירים סטפן אלכסנדר ואדם בקרמן. לימודיה ארכו שש שנים.
ההד התקשורתי ברדיו ובעיתונות הביא לה הזמנות להציג בגלריות נחשבות בתל אביב ובערים נוספות, כשהתערוכה הידועה ביותר הייתה בגלריה "13וחצי" ביפו. היא נקראה "החיים כמשחק" ובה ביטאה רות את רעיונותיה על בני אנוש וגורלם דרך דמויות הקלפים.
ב - 1976 הציגה רות תערוכות בפיטצבורג-פנסילבניה, וברוצ'סטר-ניו יורק. בנוסף לתערוכות היחיד היא השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, בגלריה "עמליה ארבל" בראשל"צ, בגלריית "עקד" בתל אביב, ב"בית התרבות" ברחובות ועוד.
בשנת 1989 זכתה בפרס ראשון בתחרות בינלאומית בהלסינקי פינלנד.
ציור נוף אורבני "השכונה שלי" רחוב הרימון ובהמשכו מעלה רחוב גלוסקין כפי שנראו ממרפסת ביתה של רות הושמו בתוך מסגרת עם סרט אדום "קשור" כדי לבטא את קשר בין שתיהן, בין השכונה לרות. הציור "עץ התות" הוא תמונה בתוך ציור "דומם" המסמל געגועים הביתה ובתוכה חצר ביתו של המרפא/השוחט שמואל רופמן. עץ התות הענק של תותים שחורים-סגולים נמצא במרכז החצר בשכנות לחצר בניין המשטרה בו גדלה רות, ברחוב ויצמן מס' 5 ברחובות. חצר בה בילתה בנערותה.
רות מתגוררת ברחובות מאז שהגיעה אליה בעיצומה של מלחמת העצמאות. את אהבתה לעיר מגוריה ביטאה גם בציורים. סגנונה הוא היפר-ריאליסטי וגם סגנון מקורי "משחקי צבעים", שנושאיו בעיקר נגנים וספורטאים בתנועה.
רות גם כותבת סיפורים ושירים. לאחרונה הלחינה כמה משיריה והפיקה תקליטור בביצוע נכדתה הזמרת טל מלכינסון.
1976 בית יד לבנים, רחובות
1977 מרכז קהילתי אוקלנד, פיטסבורג, ארה"ב
1977 גלריה גרמנוב, רוצ'סטר, ניו-יורק, ארה"ב
1979 בית יד לבנים, רחובות
1981 גלריה 13 וחצי, יפו
1989 אודיטוריום אריוביץ, הפקולטה לחקלאות
תערוכות קבוצתיות
1989 גלריה עמליה ארבל, ראשון לציון
1991 גלריה עקד, תל אביב.
חקר וכתב - צביקה תדמור
.jpg)
.jpg)