עזיבת "השומר"
המתח בין האיכרים לבין אנשי "השומר" והפועלים הלך וגבר. דרישתו של גלעדי מוועד המושבה לפטר את כל פועלי זרנוגה תוך עשרה ימים, לא נתקבלה. (1)
הערות ומקורות
(1)ארכיון רחובות ,גלעדי לוועד המושבה, 24.7.1913, ספר 7, 21-4 , ארון 1ב, מגירה 4
(2)שם, א' 19-12.ע' 16-11
(3)א.מ. קולר, "השומר" עמ' 430-431
(4)שם,
(5)ארכיון רחובות,הסכם עם בלומנפלד 30.9.1913, , ספר הפרוטוקולים של ועד המושבה ע-4 – 21 מספר 812
[6]ההגנה ,עמ' 470
[7]ישראלה קומפטון, רחובות – אתרים ומסלולים, עמ' 89 ; מצבה לזכרו הוצבה בקברות "השומר" בכפר גלעדי.
(8)ארכיון רחובות, ספר העתקות של של ועד המושבה, עמ' 473 ארון א2, מגירה 5 עמ'
באותו היום שלחו 26 איכרים מרחובות , בהם ענטין, מילר ופדובה, מכתב לוועד המושבה, בו הם דרשו לפטר את ערביי זרנוגה- "בעקבות הרצח של אחד מחברנו והתנפלות ערביי זרנוגה, העושקים אותנו ואינם נמנעים משפיכת דם".
חלק מאנשי המושבה היה בדעה אחרת, וביקש להפסיק את עבודה "השומר". במטרה להכשיל את המשך ההתקשרות, הציב ועד המושבה לארגון תנאים, שקשה היה לו לקבל אותם. הירשנזון, שהיה בין הדורשים את המשך העסקת " השומר", פנה לוועד המושבה וטען כי באסיפה האחרונה התנה הוועד תנאים קשים ש"השומר" אינו יכול לקבלם. בהמשך מכתבו הוא כותב: "אמנם "השומר", אינו כליל השלמות, אך הוא ארגון רציני ויש להקל עמו". (2)
גם בין השומרים והפועלים גברו הקולות שדרשו לעזוב את רחובות. בכנס פועלי יהודה שנערך ברחובות ב-12.8.1913, הובעה הרגשת מרירות רבה וכעס, בגלל היחס של האיכרים אל הפועלים והשומרים, הם חשו שבעקבות התקריות בהן נרצחו שניים מחבריהם, פרידמן ולויתן, גברה הטינה כלפיהם. וגם אלה מאנשי המושבה, אשר עד אתמול התייחסו באהדה אליהם- "הפכו פניהם וזרקו מרה כלפי הבחורים, בשובם מהתקרית בגבול המושבה". (3)
"השומר" פוטר, וב-1 לאוקטובר 1913 עזב את המושבה ועמו רבים מהפועלים. (4)
את מקום "השומר" תפס אברהם בלומנפלד, שמונה לשומר הראשי ברחובות . הוא התחייב לגייס מספר שומרים רוכבים וארבעה שומרים רגליים. (5)
עזיבת "השומר" את רחובות לא שיפרה את מצב הביטחון, אברהם בלומנפלד ושומריו לא הצליחו למנוע את מכת הגניבות שנמשכה ללא הרף ואף החריפה. וועד המושבה נאלץ לחפש חלופות ובחר להשיב את "השומר" לרחובות . נחתם הסכם חדש, וב- 11.3.1917 השומר שב לרחובות . (6)
גנבים ערבים המשיכו להטריד ולתקוף את השומרים בלילות. ב-21.7.1917 ארבו לגנבים בשדות הדורה (מין סורגום, ממשפחת הדגניים) שני שומרים חברי "השומר", מרדכי זוהר ויעקב כבשנה, באזור "הבסה" , על גבול רמלה. הגנבים הבחינו בשומרים ופתחו באש ראשונים, מרדכי זהר נפגע בראשו ומת במקום. (7)
ב-1919 החלו שלטונות המנדט לגייס שוטרים חדשים. בהנהגת היישוב ובישובים עצמם הבינו כי חשוב שבין המתגייסים יהיו יהודים רבים. כבר ב-1918, נקראו צעירי רחובות לאסיפה כללית בה קיבלו מידע על ההתגייסות למשטרה ותנאי השירות בה. (8)
ב-14.9.1919 שלחה "התאחדות מושבות יהודה", מכתב לוועדי המושבות, בו הודיעה כי עומדת לקום משטרה חדשה. הוועדים התבקשו לשלוח רשימת מועמדים לגיוס. (9)
(1)ארכיון רחובות ,גלעדי לוועד המושבה, 24.7.1913, ספר 7, 21-4 , ארון 1ב, מגירה 4
(2)שם, א' 19-12.ע' 16-11
(3)א.מ. קולר, "השומר" עמ' 430-431
(4)שם,
(5)ארכיון רחובות,הסכם עם בלומנפלד 30.9.1913, , ספר הפרוטוקולים של ועד המושבה ע-4 – 21 מספר 812
[6]ההגנה ,עמ' 470
[7]ישראלה קומפטון, רחובות – אתרים ומסלולים, עמ' 89 ; מצבה לזכרו הוצבה בקברות "השומר" בכפר גלעדי.
(8)ארכיון רחובות, ספר העתקות של של ועד המושבה, עמ' 473 ארון א2, מגירה 5 עמ'
(9) ארכיון רחובות מיכל 6 תיק 4 מסמך 9200, :על המשטרה ברחובות ראה בפרק "העשור הרביעי
עוד על שמירה וביטחון בעשור השלישי - כאן
חקר וכתב - יהודה בן בסט