חסר רכיב

המושבה במאורעות תרפ"א

רקע – מאורעות תרפ"א
באפריל 1920 התקיימה בסן רמו שבאיטליה ועידה, בהשתתפות ראשי ממשלות צרפת, בריטניה, איטליה, יוון וכן נציגים מכמה ממדינות אירופה. הוועידה דנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית, והחליטה, להכיר בהסכם סייקס-פיקו לחלוקת האזור בין בריטניה לצרפת. א"י כולל הגדה המזרחית של הירדן , נמסרה לניהול של מנדט בריטי. הצהרת בלפור להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל הוכרה, והוטל על בריטניה לפעול למימושה. הערבים במרחב התנגדו לשלטון הבריטי והצרפתי ודרשו עצמאות. וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות של בריטניה, נשלח להרגיע את הרוחות. בפגישה של צ'רצ'יל עם משלחת ערבית, דרשו נציגי הערבים, לבטל את הקמת הבית הלאומי . צ'רצ'יל דחה את הבקשה וטען כי בריטניה מחויבת להצהרה.

ב-1 למאי 1921, התקיימה בתל אביב הפגנת פועלים של "אחדות העבודה" באישור הממשלה. באותה שעה יצאה משכונת נוה שלום הפגנה ללא אישור הממשלה בהשתתפות חברי המפלגה הקומוניסטית. בהפגנה נשאו כרזות הקוראות לערביי א"י להתנגד לשלטון הבריטי. בין משתתפי ההפגנות פרצה תגרה, המשטרה הבריטית התערבה ורדפה אחרי המפגינים מהמפלגה הקומוניסטית. הערבים שהותססו ע"י העיתון "פלסטין" ,שפרסם מאמרי הסתה נגד הבריטים והיהודים, ניצלו את ההפגנות להתפרצות אלימה. פורעים ערבים משכם וכפרי הסביבה, שהגיעו לפני כן ליפו, התנפלו על עולים ועל תושבי השכונות היהודיות הגובלות ביפו ופתחו במסע רצח, שהתפשט משם לרחבי הארץ.

המאורעות לא פסחו גם על המושבה, אולם זו השכילה לעמוד בפרץ בעוד מועד. אנשי המושבה, ששירתו במלחמת העולם הראשונה ב"גדוד העברי" הבינו כי מול התקפות נרחבות, לא ניתן להתגונן בעזרת כמה שומרים רכובים, המהווים מטרה גלויה לכדורי התוקפים וכי יש להיערך אחרת. משה סמילנסקי מונה למפקד המושבה , ולסגניו מונו גדליה בק וקליביצקי , סרג'נטים יוצאי "הגדוד העברי" . ביתו של סמילנסקי נקבע כבניין המטה .

ברחבי המושבה הוקמו חמש עמדות :
עמדה אחת, הוקמה בבית סלוצקין ושלטה על הדרך הצפונית המגיעה מרמלה, למפקדה מונה ט"ז מילר.
עמדה שנייה, הוקמה בבית הכנסת הגדול ושלטה על הדרך המזרחית המגיעה מרמלה, למפקדה מונה יעקב אהרונוביץ.
עמדה שלישית, הוקמה בבית זלמן לוין , עמדה זו חלשה על הדרך המגיעה מעקיר, ומפקדה היה משה לוין .
עמדה רביעית , הוקמה ב"גבעת האהבה" וסביבה נחפרו תעלות קשר. העמדה חלשה על הדרכים המגיעות מזרנוגה ויבנה, מפקדה היה פנחס מוקסיי.
עמדה חמישית, הוקמה בשעריים ומפקדה היה עמינדב אלטשולר.

בנוסף:
הוקמה יחידה ניידת שבראשה עמדו השומר אברהם בלומנפלד, והירץ(הירש) מקוב.
נקבעה מרפאה לשעת חירום, עם רופא, אחות ונושאי אלונקות. נערי המושבה, נבחרו כרצים מקשרים בין העמדות, כאחראי עליהם מונה הצעיר יוסף יעקובזון.

לרשות המגנים עמדו 42 רובים אנגלים, כמה רובי צייד, אקדחים, ונשק קל, שכלל בעיקר מוטות עץ וברזל. (1)

ב-6 למאי 1921 יצא מחצר נבי סאלח שברמלה, המון מוסלמי מוסת במטרה לתקוף את המושבה.הם התקדמו בדרך הצפונית ובדרכם עברו דרך פרדסי המושבה ובזזו מכל הבא ליד. מגני המושבה, שנערכו מבעוד מועד, המתינו להם נוצרים את נשקם, עד שהפורעים התקרבו, ואז פתחו עליהם באש יעילה משלושה כיוונים. הפורעים נפוצו בהשאירם בשטח 6 פורעים הרוגים. שני פצועים ערבים נאספו וטופלו במרפאה. לאנשי המושבה לא נגרמו אבידות. לאחר שהסתיים הקרב, הגיעה תגבורת של שוטרים ערבים ובראשם קצין בריטי, אולם לדרישת המגנים, הם עזבו את המקום. מאוחר יותר הגיעה גם יחידת חיילים הודים , אך גם הם עזבו את המקום לאחר זמן קצר.(2)

הערות ומקורות:

[1]מקור הנשק: 6 רובים התקבלו מהמשטרה הבריטים, 7 רובים היו של השומרים בראשות בלומנפלד. לחלק מצעירי המושבה היו רובים פרטיים, כמה רובים נרכשו ע"י המושבה, בחלקם מידי ערבים, וכן היו כמה רובים אותם הביאו עמם משוחררי הגדוד העברי.; בראיון שערכה ישראלה קומפטון לאהרון מדהלה ב 10.12.1978 הוא דיבר על שלוש "מפקדות" (הכוונה לעמדות) , האחת בבית סלוצקין, ומפקדה היה עובד איזנברג. העמדה השנייה הייתה בבית סמואל לוין ומפקדה היה אלטשולר. העמדה השלישית הוקמה על גבעה בשעריים ומפקדה היה אהרון מדהלה.עוד סיפר מדהלה , כי סמילנסקי שלח אותו עם משה אהרונוביץ לאספה שתהיה למחרת בנבי סאלח שברמלה. הם התחפשו לערבים, נטמעו בין הקהל, שמעו על תכנון ההתקפה על רחובות, ושבו לדווח על כך לסמילנסקי .
[2]סמילנסקי, רחובות עמ' 103-99

עוד על שמירה וביטחון בעשור הרביעי - כאן

חקר וכתב - יהודה בן בסט
חסר רכיב