המושבה בעשור החמישי
בשנות השלושים, מנתה המושבה כ-6,000 נפש. שטח המושבה השתרע על כ- 16,000 דונם, מתוכם 10,231 ד' פרדסים [1].
אחרי מאורעות תרפ"ט חזרו רוב הפועלים הערבים למושבה, ואילו מספר הפועלים היהודים היה מועט. פרדסנים רבים העדיפו להעסיק רק ערבים. מועצת פועלי רחובות, ניהלה מאבק ממושך נגד פרדסנים שהעסיקו רק פועלים ערבים. ב-1930 התקיימו בכניסה לפרדסים משמרות פועלים, בדרישה לעבודה עברית. בפגישה של מועצת הפועלים והוועד החקלאי קרא האחרון ל"עבודה עברית" ודרש שלפחות 45% מהעובדים יהיו יהודים. הועד החקלאי הבטיח להשתדל שיקלטו פועלים עבריים, אולם ציין כי אין לו השפעה רבה על הפרדסנים [2].
פליטי באר טוביה, שעבדו בפרדסי המושבה אחרי שנאלצו לעזוב את ישובם בתרפ"ט בגלל התקפות פורעים ערבים ורצח שנים מחבריהם, גילו לתדהמתם, כי בין הפועלים הערבים היו כמה מהפורעים שתקפו את באר טוביה. הם ביקשו שהפורעים האלה יסולקו, אך לא נענו. ש' רבינוביץ , ה' מקוב, ומ' גורודיסקי פנו לוועד החקלאי שיפעל לסילוק הפורעים, אולם הם נענו כי אין בכוחם לפעול [3].
בשנת 1931 כמעט שלא היו פועלים עבריים בפרדסים, והאבטלה בין הפועלים היהודים הייתה רבה [4]. המצב השתפר מעט, כאשר חברת וייט, רכשה את הפרי על העצים בחלק מהפרדסים והעסיקה בקטיף כ-50 פועלים יהודים. בין הפרדסנים היו שהעסיקו מעט יהודים, לעומתם היו שסירבו בתוקף להעסיק יהודים. הפועלים הערבים היו בחלקם תושבי הכפרים הסמוכים, והיו שהגיעו ממצרים ומכפרי החורן [5].
השלטונות הסכימו כי יגויסו "שוטרים מוספים", התנהל ויכוח מי יממן את שכרם, וממי יקבלו את התשלום. במועצת המושבה סברו כי אם התשלום יבוצע ע"י המועצה, תהיה למועצה אפשרות פיקוח והכוונה על ה"שוטרים המוספים". לבסוף הוסכם כי התשלום יתבצע דרך מפקד משטרת יפו . השלטונות נתבקשו לשאת ב50% מהשכר [6].
ב-1930 הוקמה במושבה תחנת משטרה, למפקדה מונה סרג'נט גוטליב שהיה עד אז מפקד ה"שוטרים המקומיים ". שירתו בה חמישה עשר שוטרים , חלקם שוטרים רוכבים והאחרים רגליים . תשעה מהשוטרים היו בריטים וששה היו מקומיים [7]. בנוסף שירתו בה 6 שוטרים מה"משטרה המקומית ".
נוכחות השוטרים לא הספיקה כדי למנוע את הגניבות והחבלות, והיה צורך להמשיך ולהעסיק שומרים. היו טענות לגבי תפקוד המשטרה במושבה, ועדת המשטרה קיימה דיון בנושא ופנתה לגוטליב מפקד המשטרה כדי לשפר את התפקוד [8]. גם על תפקודם של השוטרים המקומיים נמתחה ביקורת. הועלתה טענה כי מאחר שהם הועברו לאחריות הממשלה, למועצה אין שליטה עליהם [9].
בישיבת המועצה והוועד החקלאי מיום 19.3.1937 הוחלט לקיים שמירה בהתנדבות, כל חייב שמירה יוכל לפדות את שמירתו . ארגון השמירה יהיה בידי ועד השמירה, כן הוחלט שמארגן השמירה יקבל שכר מהמועצה [12].
באפריל 1936 פרצו מאורעות בארץ - על המאורעות במושבה אפשר לקרוא כאן
במשך שנים פעלה המושבה בשיתוף "ההגנה " לרכוש נשק. הנשק שהיה בלתי חוקי הוסתר מעיני השלטונות ב"סליקים" ונשמר לשעת חירום בלבד. בפרוץ המאורעות היו בידי המושבה 180 רובים, 2 מקלעים , 10 תת מקלעים , 2 מרגמות ,30 אקדחים וכ-600,000 כדורים [13].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה המושבה להיערך למצבי חירום, לראשונה הוקמה תחנת כיבוי אש במושבה , נבחרה עדת מצב, שתפקידה היה הפעלה וציוד שירותי התגוננות בפני התקפות אוויר, מד"א וכיבוי אש [14]. תחנות עזרה ראשונה הוקמו בשכונת מילר ובשעריים. נערכה תכנית להקמת "בתי חולים" ברחבי המושבה, כ-150 איש עברו קורס עזרה ראשונה . "הדסה" הודיעה שתספק חומרי רפואה. מנהל בית הספר הציע לא לקחת אחריות לגורל הילדים המרוכזים במקום אחד, ולשחרר את התלמידים לביתם. הצעתו לא נתקבלה. [15]
יחידות צבא בריטי התמקמו במושבה ובסביבתה, בין החיילים היו אוסטרלים, שנתקבלו במושבה בחמימות רבה . פה ושם היו תלונות נגד החיילים על התנהגות לא נאותה ופגיעה ברכוש (כנראה שיכורים ) , והמועצה התלבטה כיצד לטפל בזה, מבלי לפגוע בהכנסת האורחים, ואף פנתה לסוכנות היהודית לייעוץ בנושא .[16]
הערות ומקורות:
[1] משה סמילנסקי.רחובות תר"ן- תש"י, הוצאת מועצת רחובות 1950, סמילנסקי מציין כי בשנת 1936 מנתה המושבה 6,927 נפש[2] "דבר" 7.1.1931:, 18.5.1931: 26.11.1931
[3] שם 27.7.1930
[4] שם7.1.1931
[5] שם 7.1.1931
[6] ארכיון רחובות, לקצין המחוז ,23.4.1930.,המועצה המקומית 1930-1929, 20-1.: ישיבת נציגי המושבות והסוכנות . 1.2.1932 : תיק המשטרה המקומית 13-7: "המשטרה המקומית ", ראה אתר רחובות ביטחון והגנה, עשור רביעי.
[7] דבר" 23.5.1930
[8] ארכיון רחובות, פרוטוקול ועדת המשטרה 1.7.31, תיק המשטרה המקומית 13-7
[9] שם,תיק המשטרה המקומית 13-7
[10] שם, אסיפה כללית מס' 185, 5.1.1933, ספר הפרוטוקולים שנים 1933-1928, תיק ועד החקלאי,
[11] שם , 26.2.1933, 16.10.1933 ספר הפרוטוקולים שנים 1933-1928 תיק ועד חקלאי,
[12] שם , ספר הפרוטוקולים ישיבות המועצה וועד הפועלים שנים 1933-1928
[13] משה סמילנסקי, רחובות תרץ- תש"י , הוצאת המועצה המקומית 1950
[14] שם,גורודסקי לארגון מ.אש תל אביב , תיק כיבוי אש 14.4.1938, 24.4.1938: תיק כיבוי אש,ועדת המצב ,1.1.1940 : "הארץ" 18.6.1940 .
[15] שם, תיק כיבוי אש ,ועדת המצב, 1.1.1940 : תיק חינוך בתי הספר שנים 1941-1940, 23.6.1940
[16] ארכיון רחובות ,לקצין מחוז המושבות, 24.7.1940., מסמך 216, תיק חיילים במושבה.
עוד על שמירה וביטחון בעשור החמישי - כאן
חקר וכתב - יהודה בן בסט