חסר רכיב

היכן קנו ?

בתחילה דרכה של המושבה לא היו בה חנויות, וכל אחד קנה לעצמו את מצרכי היסוד ביפו או ברמלה. לקניית מצרכים נעזרו בבעל העגלה או הדיליז'נס.

פלאחים ערבים היו באים למושבה ומוכרים את תוצרתם החקלאית. רוכלים הגיעו מרמלה ומלוד ומכרו שמן, זיתים, חלבה, קטניות, שקי עדשים ועוד. היה רוכל שמכר אך ורק תה, והיו אחרים שמכרו טקסטיל. הידועים שברוכלים כונו במושבה (על פי יהודית פסטרנק, נכדתה של בתיה מקוב) - דער צפת'ר- איש צפת ופעטער (דוד) יענקיל.

ומספרת יהודית: "פעטער יענקיל היה בא אחת לשבועיים או שלושה, נכנס לכל בית ונוהג כבתוך שלו. מספר חדשות מהסביבה, שואל שאלות, שותה תה ומקנח ובשעת רצון היה גם שדכן. רק אחר כך, לפני לכתו, נזכר כי הוא גם רוכל. את סחורותיו הביא מירושלים, בייחוד מבית-ספר למל. הוא היה מוכר במזומנים, אך גם בהקפה. הוא ידע מראש מי עומד להינשא ואף את הנדוניה ידע להתאים לכל אחד ".

יושבעם גלזר מספר על רוכל ערבי-נוצרי מלוד שהיה בא רכוב על פרד או על חמור ענק ויושב על גבי המרכולת עצמה. כדי לרדת ממרום מושבו היה צריך לרדת קודם כל למעקה המרפסת ורק אחרי כן הוריד את הסחורה: פח שמן זית, ג'רה (כד חרס) זיתים כבושים, שקי עדשים, קטניות ועוד. "לפני המשא ומתן הייתה אמא מגישה לאיברהים צלחת עמוקה מלאה מרק עדשים טעים. ורק אחרי שלבו של איברהים נעשה רך, הייתה העסקה נעשית על טהרת האשראי ושני הצדדים היו מרוצים".

בשר כשר הובא מרמלה, לאחר שהוועד עשה חוזה עם ספק הבשר. אחר-כך התחילו לשחוט בהמות גסות גם במושבה ומאז חל איסור להביא בשר מחוץ למושבה. השוחט היה אוסטרובסקי והקצב פליישמן. מקום הריכוז של עדר המושבה בבוקר לפני היציאה למרעה והתכנסותם לעת ערב היה בחצר בית גורדון ברחוב בנימין. הרועים היו אבו רזלן ומוחמד'קה.

החנות הראשונה במושבה הייתה של הלל אהרונוביץ, מיקומה היה בתחילת רחוב בנימין והייתה זו מעין חנות כל-בו. חנויות נוספות שנפתחו היו חנויותיהם של יונתן מקוב (רחוב יעקב), מינקוב, גב' פורר (פוררקה) ומוטל מקוב. בחנויות הראשונות מכרו משעה חמש אחר הצהרים ועד שעות הלילה. הסיבה לכך היתה כי הבעלים היו איכרים בעצמם, והחנויות שימשו להם מקור פרנסה נוסף.

הקונים כללו את כל דרי המושבה- גברים, נשים, איכרים, פועלים ושומרים, שלא מיהרו ללכת לביתם בתום הקנייה אלא היו יושבים על שקי הקטניות, הקמח והאורז שוחחו, סיפרו ושמעו.

"שוק" הוקם ליד הפעמון- מראש הגבעה מזרחה, לכיוון רח' נורדאו של היום. ראשוני המוכרים היו הגורג'ים (יהודים שעלו מגאוגריה) שהעמידו דוכנים וצריפים בין עצי האקליפטוסים שהיו במקום. מטעם הוועד השגיחו - "שלא יעלו את המחירים למעלה מהשיעור הקבוע, ושלא יקנו מתווכים בסיטונות וימכרו אחר-כך במחירים מופרזים לצרכנים"[1]. כמו כן, אסור היה לפתוח במושבה חנות או בית מלאכה בלי רישיון של הוועד.

הוועד היה משגיח שבני המושבה לא יחקו את מנהגי המותרות בחיים, כדוגמת אחדים במושבות הברון וביפו. לשם כך נקראה אסיפה כללית אשר הכריזה לאמור:" כל הנאספים קיימו וקיבלו עליהם להשתדל בכל מאמצי כוחם להתרחק מן הלוקסוס המכלה ממונו של ישראל ומביא עליהם שממת הגוף והנפש" [2].

מקורות:
יום-יום בראשית המאה - ישראלה קומפטון
רחובות תר"ן-תש"י - משה סמילנסקי
רחובות בת 90 - ליקטה וכתבה ישראלה קומפטון

הערות שוליים:
[1] רחובות תר"ן-תש"י (עמ' 21)- משה סמילנסקי
[2] רחובות תר"ן-תש"י (עמ' 21)- משה סמילנסקי

חקרה וכתבה – גב' לאה מאירי
חסר רכיב