בית חולים פרטי ליולדות - "ישע" 1938-1936
הרופאים, ד"ר ישראל זילברג וד"ר וולף צוקרמן, הקימו את בית החולים ליולדות ברחובות, בסוף שנת 1935 וקראו לו "ישע". בית החולים שכן ברחוב בנימין 34 ברחובות. ידוע מעט מאוד אודות הרופאים: ד"ר זילברג, יליד גרמניה, היה רופא גינקולוג, בהגיעו ארצה התיישב בתל אביב ואחרי שנה ב-1935 עבר לרחובות. ד"ר צוקרמן היה שותפו, ולא ידוע האם התגורר בארץ והאם כן היכן. במכתב ששלח ד"ר זילברג למועצה המקומית, בנובמבר 1935, ביקש: "...להמשיך לסלול את הכביש אשר עובר על יד בית החולים שלנו ברחוב בנימין. להווי ידוע לכם כי בית החולים יספק עזרה רפואית לחולים מהמושבה רחובות והסביבה הקרובה, הכביש הסלול יעזור להם להתקשר איתנו בשעת הצורך".
לאחר שהחל בית החולים לפעול, נכתב בעיתון דבר, בנובמבר 1936: "הנהלת בית החולים "ישע" ערכה הסכם עם קופ"ח של ההסתדרות לפיו נשים החברות בקופ"ח יכולות להתקבל ללידה בבית החולים".
היוזמה של שני הרופאים לפתוח בית חולים ליולדות ברחובות, באה על רקע צפיפות גדולה ותנאים לא נוחים ששררו בבית החולים העירוני "הדסה" בתל אביב, ואיום כי ייסגר בפני יולדות בנות מושבות הדרום. ייתכן שד"ר זילברג שעבד בתל אביב כגינקולוג, הכיר את המצב וידע על הצורך בהקמתו של בית חולים ליולדות עבור בנות מושבות הדרום ורחובות במיוחד. קשיי הדרך, המרחק וזמן ההגעה מרחובות לתל אביב, בצד הסכנות שארבו בדרך, בימי מאורעות תרצ"ו, שכנעו נשים רבות לפנות לבית החולים ליולדות, ברחובות. עדות לכך, בכתבה שהתפרסמה בעיתון "דבר" בינואר 1937:
"...שנים רבות שאפה רחובות לבית חולים משלה... והנה באה הישועה ממקום שלא פללנו לו כלל, אחד הבתים, שבעליו לא יכלו לגמרו, נרכש על ידי שני רופאים, הורחב בהתאם לצרכי בית חולים. ורחובות זכתה לבית חולים משלה. לעת עתה למחלות נשים ויולדות. בית חולים זה הוא לתועלת רבה למושבה והסביבה, ובעיקר היה ברכה בימי המאורעות , בשעה שכל נסיעה היתה בחזקת סכנה. בית החולים "ישע" נמצא בפנה שקטה, במקום גבוה. הוכנסו בו סידורים חדישים ביותר. במשך כמה חדשי קיומו שהו בו מאות נשים לשביעת רצונן. קיים גם הסכם בין הנהלת בית החולים ובין קופ"ח על הנחות לחברות הקופה".
לא עבר זמן רב, ובית החולים החל לצבור גרעונות כספיים; הוצאות גבוהות להחזקת ביה"ח בצד הכנסות נמוכות, שמקורן היה בעיקר מהיולדות שילדו בביה"ח, בהיותו בי"ח פרטי לא קיבלו בעליו את תמיכתה הכספית של הממשלה, של מוסדות קופ"ח ושל המועצה המקומית. מצב זה הביא את בית החולים אל סף פשיטת רגל.
כנראה שכבר ב- 1938 העמידו הרופאים את בית החולים ליולדות למכירה, באמצעות חברת א.ז. אוסטרובסקי (סוכנות אוניות ולניהול נכסי דלא ניידי), וכמעט שהצליחו להוציא כוונתם לפועל.
סיפור המעשה כך היה: לד"ר סיגלביץ ואשתו, גם היא רופאה, היתה במצרים קליניקה פרטית ליולדות והון של 3,000 לא"י. שניהם כבר היו בגיל העמידה, ללא ילדים כאשר הביעו רצונם להוריש את הונם למוסד ציבורי בארץ ישראל. מאחר ששמעו שברחובות עומדת למכירה קליניקה ליולדות, באו ליו"ר המועצה בהצעה שיעזור להם לרכוש את בי"ח ליולדות "ישע" שהיה בהנהלתו של ד"ר זילברג, והיו מוכנים לרשום מיד את הבית על שם המועצה המקומית. כל בקשתם היתה שהמועצה תחכיר להם את המוסד עד סוף ימי חייהם. הם לא דרשו שהמועצה תשקיע כסף, אבל כיוון שחסר להם סכום של 1,000 לא"י הם רצו להשיגו באמצעות הלוואה אפותקאית (הלוואה כנגד משכון). את ההלוואה אמרו, ישלמו בשיעורין, מתוך ההכנסות שתהיינה להם מבית החולים.
יו"ר המועצה, יהודה גורודיסקי פנה ביוני 1938, לבנק האפותקאי הכללי לא"י, בתל אביב, וביקש מהם לאפשר לד"ר סיגלביץ לקבל הלוואה אפותקאית, גורודיסקי ציין במכתבו כי ביה"ח נמצא על מגרש רחב, גודלו מעל 3 דונם, הבית הוא בן שתי קומות, ובחצר נמצאים בתי השימוש והכביסה. המוסד נבנה לפי תכנית של בי"ח ליולדות וגם מאושר על ידי משרד הבריאות הממשלתי. המוסד מרוהט ומצויד לפי דרישות ההיגיינה המודרנית. היו"ר הדגיש במכתבו כי אם יהיה צורך בכך, מלבד המשכנתא על המגרש והבניינים, יהיו מוכנים לתת לבנק ערבות של המועצה.
כעבור מספר ימים, נתקבלה תשובת הבנק, כי לצערם הבנק אינו נותן הלוואות לפעילותם של בתי חולים.
יו"ר המועצה יצר קשר עם בנק דרום אפריקה, וביקש הלוואה עבור ד"ר סיגלביץ. מנהל הבנק מר בראודה היה מוכן לאשרה רק אם המושל ייתן את אישורו לכך. היה ברור כי ד"ר סיגלביץ ואשתו לא ימתינו עד אשר המושל יתפנה ויתרצה לתת את אישורו לכך. כך, חמקה מידיה של המועצה הזדמנות לקבל נכס כה חשוב ויקר- בדמותו של בי"ח ליולדות ולמחלות נשים. עברו כמה שנים טובות עד אשר הוקם בית החולים ליולדות החדש.
כאמור לעיל, לבעלים לא היו מקורות כספים כדי לפרוע חובם למר טרשצינסקי, איש אמיד ותושב רחובות שפתח נגדם בהליכים משפטיים להחזרת חובו, ופסק הדין ניתן על ידי בית המשפט, רק בשנת 1939. ההוצאה לפועל פרסמה מכירה פומבית וזה לשונה, כפי שפורסמה בעיתון "דבר":
משרד ההוצאה לפועל ברחובות (פברואר 1940)
הודעה בדבר מכירת מטלטלין בבית משפט השלום ברחובות בעניין פעולות ההוצאה לפועל בתיק מס' 496-39 בין הא' אליעזר טרשצינסקי מרחובות תובע לפי פס"ד נגד הא' ד"ר ישראל זילברג וד"ר וולף צוקרמן בית חולים "ישע" רחובות, מקום מגורם כעת בלתי ידוע נתבעים לפי פס"ד.
הודעת מכירה
"......הכרזה פומבית של המטלטלין שפרטיהם נזכרו ברשימה המצורפת, להבטחת פסה"ד שנתן בית המשפט השלום ברחובות במשפט אזרחי מס' 378-39 בס"ך 31,103 לא"י בצירוף הוצאות והרבית עד לתאריך המכירה....."
שלושה ארונות להנחת מכשירי רפואה בצבע לבן, ארון בגדים לבן, 5 ארונות לילה צבע קרים, 25 מיטות לבנות, ארון גדול עם רשת ובו שתי דלתות, ספסל של עץ, 25 מזרונים ו-26 כדים, 8 עגלות להגשה, 4 שולחנות עגולים צבע קרים, 2 מיטות לנתוחים, 4 ספות, 5 שולחנות, 2 שולחנות, 15 כסאות צבע צהוב, 6 ברזלים עגולים להנחת קערות, 11 מנורות אבגויר צבע לבן ירוק קטנות, שעון של ארון, 20 חתיכות גדולות של זכוכית, 10 קנים של נברשות, 21 כסאות כפולים עגולים, 3 כסאות של יולדות- כגון מיטות.
12 לפברואר 1940, משה קמר מנהל משרד ההוצאה לפועל רחובות.
כך, נסתיימה פעילותו של ביה"ח ליולדות. בעליו של ביה"ח וד"ר זילברג עזב את המושבה בעקבות שותפו ד"ר צוקרמן, שעזב אותה מוקדם יותר, וכנראה שהתיישב בקונגו הבלגית. לימים, רכשה את המגרש ואת בניין בית החולים משפחת קיבלסון.
זילברג, ישראל, ספר רופאי א"י
גינקולוג. דובר גרמנית. תחילה התיישב בתל אביב, רח' אלנבי 77. אחרי כשנה עבר לרחובות. רישיון 1618. שם ניהל את ביה"ח "ישע". בספר הכתובות של א"י מ- 1939 צוין שהוא מתגורר ברחובות, רח' הרצל.
צוקרמן, וולף, ספר רופאי א"י
אמנם הונפק רישיון עבודה על שמו ומספרו 2054, אך בשנת 1938 היתה כתובתו קונגו הבלגית. ב-1946 היה עדיין שם.
מכתב ד"ר גונדרס , 25.9.34, תיק 55 (ארכיון רחובות)
למועצה, לאחר שחקרתי מה המצב מצאתי צורך רב בבית חולים ליולדות ומחלות נשים. הממשלה דורשת שטח אדמה גדול. אין להשיג מגרש במושבה והצעתי לכם להחכיר לי לזמן מסוים מגרש עם הבית השייך לגב' גולדפרב. מוכן לבוא אתכם בדברים.
חקר וכתב - צביקה תדמור