ד"ר רפאל (רולף) פביאן (1907- 1995) - רופא שיניים

ד"ר פביאן, נולד באוגסבורג , בגרמניה, ב- 1907, בן יחיד להוריו, יוליוס וגיזלה. אביו היה רופא שיניים בעל מרפאת שיניים גדולה בעיר.

ד"ר פביאן, גדל בבית חילוני, על רקע ימי ההשכלה והתרבות הגרמנית שאימצו חלק מיהודי גרמניה. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית בשנת 1927, החל ללמוד כסטודנט לרפואה ולרפואת שיניים באוניברסיטת וורצברג. שנתיים אחרי, בשנת 1929 המשיך את לימודיו ברפואת שיניים באוניברסיטת מינכן, שבגרמניה. סיים לימודיו בשנת 1931 ומיד אחר כך במשך שמונה חדשים השתלם בברלין. בתום ההשתלמות, הצטרף ועבד במרפאת השיניים יחד עם אביו. עם עלייתם של הנאצים לשלטון, והצרת צעדיהם של היהודים בגרמניה, החליט ד"ר פביאן כי מקומו בארץ ישראל.

הוא עלה ארצה בפברואר 1936 יחד עם אליזבט אשתו, לבית גוגנהיימר. בני הזוג נפגשו במועדון היהודי לטניס שבעירו, בה נישאו בשנת 1935. בתחילה עבד בחיפה, משם עבר לתל אביב במטרה להתיישב בה ,ואולם כעבור זמן קצר הגיע ד"ר פביאן לרחובות. הוא עשה זאת, בעקבות המלצת חברו הטוב מהלימודים, ד"ר גונדרס שגר במושבה, והיה גיסה של אליזבט אשתו. ד"ר גונדרס סיפר לו כי אין רופא ומרפאת שיניים במושבה רחובות, ובואו לכאן יאפשר קשר קרוב עם משפחתה של אשתו.

אביו נשאר בגרמניה ונספה כקורבן המשטר הנאצי, ואמו עברה לגור בלונדון, עלתה לארץ ולאחר זמן ירדה לסן פרנסיסקו ושם חייתה. לאחר מותה הובאה לקבורה ברחובות.

בנוסף להיותו רופא עצמאי עבד ד"ר פביאן עשרות שנים כרופא שיניים בשירות הציבורי, ואת משכורתו קיבל מהעירייה- בשנת 1945 קיבלה המועצה המקומית החלטה לספק שירותי רפואת שיניים בחינם, לילדי בתי הספר היסודיים במושבה. המועצה פנתה לד"ר פביאן וביקשה להעסיקו, על מנת שימלא את התפקיד המוצע, תפקיד שמילא בנאמנות, עד שפרש לגמלאות מהעירייה, בגיל 65. במקביל, בתקופה זו, ניהל ועבד במרפאתו, ברחוב אחד העם ומאוחר יותר במרפאתו ברח' יעבץ, עד גיל 75, שאופיינה בחריצותו הרבה ובעבודה קשה.

כרופא השיניים של ילדי בתי הספר היסודיים: סמילנסקי ובית חינוך ברחובות, חבים לו רבים מהילדים הכרת תודה זאת, אודות לסבלנותו הרבה, ולגישתו המרגיעה אל הילדים. בשל כך, רבים מהם הסכימו להיבדק על ידיו, טופלו וכך שמרו על בריאות שיניהם.

לאחר שפרש לגמלאות, הצטרף כמתנדב למועדון רוטרי המקומי, החל ללמוד צרפתית וכל אותו זמן המשיך לנגן על ויולה, כלי אותו אהב, בתזמורת ראשון לציון.

רולף, נפטר ברחובות, בנובמבר 1995. השאיר אחריו בת ושני נכדים.

חנה- הבת של ד"ר פביאן