יהושע קליבנר (1879-1948)
קליבר נולד בשנת 1879 בעיירה ברסטצ'קה, בפלך וואהלין, פולין, שהיתה אז תחת שלטון רוסי. בנם הבכור של רב העיירה משה לייב ושרה (פלישובר) קליבנר. הוא גדל בבית מכובד מאוד, אך דל באמצעים, שבו ספגו את ערכי היהדות, כיבוד ואהבת האדם.
בבחרותו, בחר ללמוד את מקצוע הרוקחות, שממנו התפרנס בכבוד כל ימי חייו, נשא לאישה את רייזל לבית הורוביץ (מהעיירה הסמוכה חורוחוב) ופתח בית מרקחת. לזוג נולדו חמישה ילדים, ארבע בנות ובן.
יהושע התרחק מהדת, אך הקפיד ללכת לבית הכנסת בחגים, והכשרות נשמרה בביתו, לתת כבוד להוריו.
כשכבר היה אב ל-3 בנות, גויס לצבא הצאר במלחמת העולם הראשונה. תקופה קשה ביותר למשפחה.
ביתו המרווח היה מרכז לפעילות ציונית, כגון: פעילות למען הקק"ל, תמיכה בעליית החלוצים וכו'. כמו כן התקיימו בביתו התכנסויות משפחתיות וחברתיות והבית המה צעירים, מהתנועה ומבית הספר.
יהושע הצטיין במתינות, בהקשבה לזולת ודעתו נשמעה וכובדה. רייזל אשתו, נענתה לצרכי אנשים שפנו לעזרתה, ע"י מתן בסתר.
שתי בנותיו הבכירות עלו ארצה בשנת 1922. האח יוסף, אשר עלה ארצה כבר בשנת 1906, תמך בהן ובכל המשפחה אשר לאט לאט התקבצה בארץ. בשנת 1933 עלתה בת נוספת ארצה.
עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה ב- 1933, פעלו האח יוסף ובנותיו הארצישראליות לזירוז עלייתה ארצה של כל המשפחה. בשנת 1935, בהיותו בן 56, עלה יהושע ארצה יחד עם כל בני המשפחה, שנותרו בעיירה ברסטצ'קה.
עם בואו לרחובות עברו על יהושע ומשפחתו קשיי קליטה לא פשוטים. המשפחה גרה בצריף, יחד עם אביו שהיה מרותק לכסא גלגלים, בו טיפלה אשתו רייזל .
אכזבתו של יהושע היתה גדולה, כשלא קבלוהו לעבודה כרוקח בקופ"ח, וזאת למרות ניסיון רב שנים במקצוע הרוקחות. לימודי הרוקחות בחו"ל היו ללא הסמכה והתעודות לא הוכרו. לכן, נאלץ לגייס תוך קשיים לא מעטים כסף, ופתח בשנת 1937 את בית המרקחת ברח' טלר ברחובות, בה העסיק רוקחת מוסמכת על פי דרישת החוק.
אופיו ומזגו הטוב של יהושע הרוקח, היותו איש הגון ומקובל על הבריות, אט אט עם השנים הביאה להתבססותו ולהתערותו בארץ ובמושבה רחובות. ידועה היתה הידידות רבת השנים ששררה בינו לבין הרוקחות המוסמכות, בבב סגל ומניה לוין, קולגות למקצוע, שהיו בעלות בית מרקחת בעצמן.
זכה לראות את כל חמשת ילדיו: אסתר, חיה, שרה, שולמית ויצחק, בעלי משפחות ל- 11 נכדים.
רייזל אשתו נפטרה לאחר תאונה, בהיותה בת 56 בלבד.
נפטר ברחובות בשנת 1948, בהיותו בן 69, לאחר מחלה קשה.
בתו שולמית, מקיבוץ חצור.
מתוך ספר משפחת שרה ויוסף עמיעד (קליבנר)
קישורים: מכתב שכתב לבתו שרה שעלתה ארצה בשנת 1922
חקר וכתב - צביקה תדמור